זוגיות

שלום למרות ששאלה זו אינה בדיוק לפורום-אשמח לשמוע דעתך.שלום לאחותי יש בן החי בחו"ל. יש לו חברה תיאלנדית מזה 4 שנים. הבן אומר שהוא אוהב את חברתו, טוב לו, וכללית הוא לא אוהב את החיים בארץ. שאלתי- אחותי מאאאאאד מאוכזבת מהעניין שלבנה יש קשר עם תיאלנדית.היא לוקחת את זה ממש קשה. אני אומרת לה שהיא צריכה לשמוח שלבנה יש ספור אהבה.שטוב לו.היא רואה את זה גם במבט לעתיד- ילדים שהם חצי-חצי ולדעתה זה יהיה ניתוק הדרגתי מהמשפחה. מלבד המרחק (שבכל מקרה הוא לא רוצה לחיות בארץ), אני לא רואה בעיה, ובאמת להיפך. הם אוהבים. האם היא צודקת?איך ניתן לעזור לה בכל מקרה לקבל את זה ברוח קצת יותר חיובית. גם לבן לא נעים שהיא כל כך מתנגדת לקשר ולוקחת את זה כאילו קרה קרה משהו רע. מה דעתך? תודה מראש.

שלום לימור, דעתי זהה לחלוטין לדעתך. לכל קשר קשיים משלו ובמקרה הזה, אם אחיך יחזור לחיות בארץ, יהיה קושי חברתי-תרבותי מסוים. עם זאת, אני מאמין שהאהבה מנצחת ובעזרתה יהיה ניתן להתגבר על הקושי הזה. באופן פראדוכסאלי אולי, הקשיים נובעים דווקא מאנשים המתייחסים לנושא כפי שאחותך מתייחסת אליו, כלומר, אנשים המושפעים ע"י דעות קדומות וסטריאוטיפים, הכללות המנותקות מהמקרה הספציפי עצמו. קשה מאוד לומר איך לשנות את עמדתה של אחותך. ייתכן ויש לעמדה זו קשר להתייחסות שלה לאהבה בכלל, ייתכן שהיא נובעת מתסכול מסוים בחיי האהבה שלה וייתכן מאוד שהיא זקוקה להגנות מאסיביות ביחסה למציאות המתבטאות במקרה זה בהיצמדות לנורמות חיצוניות, לדברים מוכרים, למה שמקובל וכו'. לגבי בנה, התחזית טובה יותר: ראשית, הוא עצמו אינו סובל מדעות קדומות ושנית, המטרה צריכה להיות שהוא יגיע להפרדה גדולה יותר בינו לבין אמו. במלים אחרות, שיוכל להתייחס לאמו כאם גם עם דעותיה מפריעות לו ולא ירגיש צורך להשביע את רצונה של האם על חשבון אושרו הפנימי. קשה לי לדעת מה מקומך במערכת הזו, אך זה לדעתי צריך להיות הכיוון. בהצלחה, ד"ר גידי רובינשטיין