אכילה לא מסודרת

ד"ר רובינשטיין שלום, יש לי בעיה בערך כל החיים. אני לא אוכלת מסודר, אני שמנה ולכן מנסה כל הזמן דיאטות אך כשאני בדיכאון, אני פתאום נכנסת לשבוע בו אני שוברת את כל הדיאטה ומנסה "לפצות" את עצמי על כך שבמשך הדיאטה (בדרך כלל שבועיים או שלושה) מנעתי מעצמי את האוכל האהוב עלי.יש לציין שאני בן אדם דיכאוני ומתמודדת עם חלק מזה בעזרת אוכל למרות שזה לא הפיתרון ואני יודעת זאת. אני בצבא כרגע וכבר עליתי 20 קילו בצבא. 10 מהם עליתי בגלל שיצאת מטיבעונות ודיאטה (אם זה קשור) וה-10 האחרים... אין לי מושג, אולי בגלל שאני פשוט לא מצליחה לאכול כמו שבן אדם נורמלי אוכל, האם יש בי תאווה לאוכל יותר מאנשים אחרים? למה אני לא יכולה לאכול נורמלי?

אולי דבר שיכול לעזור זה למצוא קבוצה של אנשים שמתמודדת עם בעיות דומות. אני מכירה מישהי שהולכת (ומאד נעזרה) מהשתתפות בקבוצה של "אכלנים אנונימיים", שזאת קבוצת תמיכה שבה פשוט מדברים... לא מתוך המטרה של לרזות או לעשות דיאטה, אלא כדי להתמודד עם כל הקושי שאכילת יתר או התייחסות לא "נורמלית" לאכילה יכולות להביא. ואני חושבת שקודם כל לא להיות לבד עם בעייה שמעיקה עליך מאד עוזר. חוץ מזה, יש גם קבוצות שהן באוריינטציה של הורדה במשקל - וגם כאן, משהו שעושים עם אנשים אחרים, באופן מסודר, יכול לתת לך כח שאין לך לבדך. לבד נורא נורא קשה לעשות דברים שמצריכים כח רצון. לא שאני יודעת אם לרזות היא המטרה, מן הסתם לא. המטרה היא להרגיש בשליטה, ולהיות חופשיה, אבל אולי זה יכול לתת לך כלים שחסרים לך.

שלום גילה, שיטת הדיאטות שלך ידועה כמאוד לא יעילה וגורמת בסופו של דבר לעלייה במשקל. לכן, במישור הטכני, הייתי מציע לך לפנות לדיאטנית שתשמע מה המאכלים האהובים עלייך ותנסה להרכיב לך דיאטה שתכלול אותם, או תחליפים שלהם, במינון שלא יצריך אותך לעשות דיאטות דראסטיות שתצטרכי לפצות את עצמך עליהן. מעבר לכך, גילה, חשוב מאוד לטפל במקורות הבעיה והם הדיכאון שלך. כאן הייתי ממליץ על שילוב של פסיכותרפיה (שיחות) וטיפול תרופתי, שהוכיח את עצמו כיעיל יותר מכל אחת מהשיטות בפני עצמה. לחלק מנוגדי הדיכאון יש תופעת לוואי מבורכת, המופיעה לפחות בתחילת הטיפול, והיא הפחתת התיאבון, כך שמדובר גם באמצעי עזר טכני להרזיה. ואולם, עיקר החשיבות הוא בהפחתת הדיכאון, דבר שימנע את הצורך לפצות את עצמך על ההרגשה הפנימית הרעה ע"י אכילה מופרזת, וטיפול במקורות הדיכאון אם בעזרת טיפול קוגניטיבי בו ייערך ניסיון לשנות דפוסי חשיבה שלך ואם בעזרת טיפול מעמיק יותר בגישה פסיכודינאמית חקרנית שינסה להתחקות אחר מקורות הדיכאון. יש לי הרגשה שבטיפול כזה תגלי שאת מאוד כועסת אך אינך מרגישה מספיק להפנות את הכעס בצורה אסרטיבית לגורם שמכעיס אותך ואת מפנה אותו נגד עצמך, כתוצאה מכך את בדיכאון שעליו את מפצה את עצמך באכילה מופרזת. בהצלחה, ד"ר גידי רובינשטיין