הפרעת חרדה

גידי שלום, אני סובלת מהפרעת חרדה (שהתפתחה לאחר לידה) ומתבטאת בעיקר באגרופוביה. מומחים שאיתם נפגשתי ייעצו לי לנסות טיפול תרופתי אבל סירבתי. ניסיתי טיפול פסיכולוגי - התנהגותי, אבל אחרי תקופה הרגשתי שהפסיכולוג חוזר על עצמו, וגם לא עמדתי בזה מבחינה כלכלית. אני חיה עם ההפרעה הזו, אני עובדת ומתפקדת (בית, ילדים) והיו לי דיי הרבה ירידות ועליות למרות זאת אני לא נותנת להפרעה זו לעצור את חיי. לאחרונה אני מרגישה שחל שיפור ניכר במצבי, אני מרגישה יותר בטוחה, יותר תעוזה, וכאילו התקרבתי ל "נורמל". שאלתי היא, האם יכול להיות שאולי כן ניתן להתגבר ללא טיפול תרופתי (למרות שתמיד ממליצים על שילוב שיחות + תרופה), יכול להיות שכמו שזה הגיע כך זה יעבור, האם המחשבה על הנושא "תעזוב" איי פעם? מיטל.

שלום מיטל, כמו בכל דבר בחיים, גם בהפרעות נפשיות יש מרכיב של מקריות, שאין לנו עליו שליטה. במקרה שלך, זו מקריות חיובית שגרמה להחלמה ספונטאנית חלקית. בנוסף למקריות, יש מרכיב נסיבתי וייתכן שמשהו השתנה לטובה בתנאי החיים שלך והלחץ עלייך הופחת. עם זאת, כמטפלים איננו יכולים לטפל בגורם המקריות, אלא רק במה שתלוי באדם עצמו. לא ברור לי מה מצבך כעת, ייתכן שתחול בו שוב החמרה אם וכאשר יופיע בחייך מצב לחץ חדש ואז זה יהיה העיתוי המתאים להתחיל טיפול תרופתי (שבאמת לא כדאי להתחילו דווקא כשהמצב טוב יותר) ו/או שיחתי. אני גם הייתי מציע לך לשאול את עצמך מה החלק שלך בכך שהטיפול ההתנהגותי לא עבד. האם שיתפת פעולה? אולי יש איזה שהם "רווחים מישניים" במצבך שפגעו במוטיבציה שלך לשתף פעולה בטיפול זה? ייתכן שזה המפתח שממנו כדאי להתחיל טיפול אם וכאשר תחליטי. בהצלחה, ד"ר גידי רובינשטיין