דאגנות ולחץ יתר

אני טיפוס מאוד דאגן , לפעמים זה בה לידי ביטוי בסימפטומים של חרדה. למרות הכל התפקוד רגיל. אני מאוד רוצה להיכנס להריון אך מפחדת. ממה שיהיה... ואיך אסתדר... ואם הלחץ יחמיר... ואם.. ואם.. מה היית מציע לי לעשות? האם פשוט ללכת על זה ואני אסתדר. האם מסתדרים בסופו של דבר עם כל מצב? אולי זה יחמיר? מה היית מציע? במה תוכל לחזק אותי?

בנוסף להיותך טיפוס דאגן יש סיבות מסויימות שגורמות לך לחרדה בהקשר של ההריון. כלומר, מה את בדיוק שואלת את עצמך לגבי ה"האם תסתדרי". האם העיקר הוא דאגה כלכלית, או חרדה שקשורה לאבא של הילד, האם את שואלת את עצמך איזו מין אמא תהיי, או שזה משהו לא מוגדר, מין פחד שצף ברקע כשאת חושבת על כך? מה שאני מנסה לומר הוא שלעיתים צריך לעשות לעצמנו סדר ולהבהיר דברים כדי החרדה תקבל פנים ברורות יותר ונוכל להתמודד איתה. את יכולה לעשות לעצמך, למשל, רשימה של הדברים שמהם את חוששת, רק כדי שאת תביני יותר טוב את החששות שלך... אך העיקר, לדעתי, אם את מרגישה שאת סובלת מחרדה שמקשה על החיים שלך, כדאי לך לטפל בזה... גם בלי קשר להבאת ילד לעולם. אין לי ספק שאם תחושי פחות חרדה, תוכלי גם לעשות החלטה יותר נכונה וטובה ביחס לכניסה להריון, למועד ולתנאים שמתאימים לך, ולגדל את הילד בתחושה יותר בטוחה.

שלום מאיה, מצב של דאגנות מאפיין אנשים הנוטים לאובססיביות וחרדתיות והטיפול צריך להיות בהתאם. המועיל ביותר הוא שילוב של טיפול תרופתי ע"י נוגדי דיכאון ממשפחת SSRI המעכבים ניצול חוזר של סרוטונין במוח (פרוזאק, סרוקסאט וכד') יחד עם שיחות בגישה דינאמית (המבוססת על עקרונות הפסיכואנליזה) או התנהגותית-קוגניטיבית (שינוי דפוסי החשיבה והאמונות של האדם). יעילותו של הטיפול הקוגניטיבי במקרים כאלה מתועדת בצורה טובה יותר וחסידי הגישה טוענים שהוא יכולה להחליף טיפול תרופתי. בכל מקרה, כפי שרמזת בשאלתך, ברוב המכריע של המקרים הדאגות אינן מתממשות במציאות. מאחר שאת שואלת גם על היריון, יש לציין כי הטיפול התרופתי הנ"ל לא הוכח כבטוח בשלבים שונים של ההיריון ולכן כדאי אולי להתמקד בטיפול שיחתי, לפחות לאחר הכניסה להיריון. בהצלחה, ד"ר גידי רובינשטיין