שלום ד"ר.

אני לא יודע עד כמה נפוצים מקרים כמוני בפסיכיאטריה, או תחת איזו הגדרה אני נכנס. אני בן 20, לפני כשנה סיימתי את התואר האקדמי שלי בכימיה ומאז ערקתי לארה"ב. השתלבתי בשוק העבודה בתור טכנאי מעבדה באחת מהחברות הפרמצבטיות באזור. כשהגעתי לחברה הדבר הראשון ששמתי לב אליו היה המראה החיצוני של העובדים בה. כולם נראו טוב ממני! (או שזה לפחות הרושם שנוצר אצלי) - החלטתי שאם ברצוני להתקדם לאנשהו גם עליי להיראות טוב, ולכן במשך חודשים חסכתי כסף למספר ניתוחים פלסטיים וטיפולים, שיעניקו לי מראה חיצוני טוב. אחרי הניתוחים ההבדל היה משמעותי, אך באופן מוזר בכלל לא שמחתי. למעשה, חשתי תסכול על כך שלא הספיק לי הכסף לבצע עוד כמה "תיקונים" קטנים. היום אני חוסף כסף גם ל"תיקונים" האלו. הנקודה שמטרידה אותי היא שאחרי הניתוחים הפכתי לכפייתי עוד יותר ביחס לתווי הפנים שלי. בכל בוקר אני מורח כמה שכבות של כמה קרמים כדי להיראות טוב, ואם אני מתחיל להזיע אני נכנס לחרדה עמוקה שמא מישהו ייחשף ל"כיעור" (שהוא מתפרש אצלי כהמראה הטבעי שלי). אם אני לא מגיע ביום מסויים למראה שאותו אני מפרש כטוב, אני הופך מתוסכל ומדוכא. וכשזה קורה לי, אני חושב - למה לעזאזל אני בכלל חושב על זה? הרי פעם זוהי נקודה שבקושי הטרידה אותי. אבל מצד שני, אם אני אפסיק לחשוב על זה - כיצד יגיבו עמיתיי? הם אוהבים להחמיא לי על כך שאני נראה טוב, ואני מנחש שאני מקבל סיפוק מסויים ממחמאות אלו. למעשה, זה בשפת המעטה. אני זוכר כל משפט שמישהו אי-פעם אמר על המראה החיצוני שלי. אם מישהו ממש החמיא לי ביום מסויים, אני רץ להצטלם ומכניס את התמונה לאלבום התמונות שלי. אני יודע שלא כל כך מתאים לבן לחשוב על המראה החיצוני שלו, אבל אני פשוט לא יכול להוציא את המחשבות האלו מהראש. ניסיתי, אבל בכל פעם אני חוזר לאותה הנקודה. הייתי נותן מחצית חיי תמורת איזה כדור שייפטור אותי מדאגות אלו. השאלה היא, האם הכדור הזה קיים.... http://gallery.cybertarp.com/albums/userpics/23600/ee.jpg

שלום איתן, דימוי הגוף של כולנו הוא חלק מהדימוי העצמי שלנו. להערכתי, הדימוי העצמי שלך היה נמוך מלכתחילה ועם כל הקושי שבדבר, היה לך נוח יותר להעמיס את הקשיים הבסיסיים שיש לך עם עצמך על פרט גופני כזה או אחר ולהאמין שניתן לפתור זאת בניתוח קוסמטי. עתה, כשנוכחת שהניתוחים לא עזרו לשיפור הרגשתך הנפשית, אתה נאלץ לעמוד ולהסתכל במראה תרתי משמע, דהינו, אתה נוכח בעובדה שמשהו בסיסי יותר מקשה עליך. הלא בוודאי אתה מבין שיש אנשים שנראים הרבה פחות טוב ממך ומרגישים הרבה יותר טוב עם עצמם? אין כדור שיפתור את בעייתך. טיפול תרופתי יכול להקל במשהו על הסימפטומים של החרדה והדיכאון. אלא מה שדרוש לך יותר מכול הוא לא להתבונן במראה ולמצוא פגמים שניתן לתקנם בקלות יחסית, אלא להסתכל אל תוך עצמך במסגרת טיפול פסיכולוגי מסודר שיאפשר לך לקבל את עצמך כמות שאתה ללא כל ניסיונות טיוח בצורת תיקונים קוסמטיים שאינם ממין העניין. אני מקווה שתפנה במהרה לאיש מקצוע מתאים שיעזור לך להעלות את הדימוי העצמי שלך. בהצלחה, ד"ר גידי רובינשטיין