תינוק חדש במשפחה

במזל טוב נולד לנו תינוק לפני שבוע. חששתי מאד מתגובת בני הקטן ב ה-5 לתינוק החדש. בהתחלה הוא מאד התרגש ולא יכל לחכות לראות את האח החדש. לאחר מכ הבנתי שלאט לאט הוא נהיה דורשני יותר ויותר. הוא רצה את הפלאפון שלי ל"מתנה". הוא רדף אחרי בעלי לכל מקום ולא איפשר לו ללכת לעבודה. אפילו לבדיקת רופא שלפני הברית הוא אילץ אותנו להכניס אותו. שאלתי היא.. איך אתמודד עם הילד ואסביר לו שמקומו לא נלקח ממנו אלא להיפך.. הוא קיבל "קידום"? איך אדאג לכך שהוא יבין שאיננו צריך לחשוש?

שלום יעל, בהנחה שאת צודקת והתנהגותו של בנך היא תוצאה של הולדת אחיו הקטן, הייתי ממליץ להראות לו את ה"קידום" שקיבל, כלומר, לשדר לו שמעמדו במשפחה לא נפגע, אך בה בעת להגביל את תובענותו. לא הייתי ממליץ להיענות לגחמות שונות שלו כמו נתינת הפלאפון שלך, אלא הייתי מנסה להבין כשהוא רגוע מה הוא רוצה. במקביל, הייתי מנסה לשתף אותו במחוות קטנות של טיפול באחיו הקטן, כך שיתפוס אותו לא כגורם מאיים אלא כמישהו שהוא יכול לעזור לו ולהשתתף בגידולו. חשוב מאוד גם לתת לגטימציה לביטויי הקנאה שלו, לדבר איתו על החששות שלו ולהבטיח שאין להם בסיס. עם זאת, חשוב מאוד לשמור על הסמכות ההורית שלכם ולא להיכנע לכל דרישותיו. במידת הצורך, פנו לייעוץ בתחנה לטיפול במשפחה, שם בוודאי יש אנשי מקצוע בעלי ניסיון בטיפול בבעיות מסוג זה. בהצלחה, ד"ר גידי רובינשטיין

שלום יעל, ומזל טוב! מתוך היכרות עם עשרת אחייני - חמישה לאחי וחמישה לאחותי, את יכולה להבין שצפיתי ב-8 ילדים מנושלים ממעמדם כ"קטנים" ביותר. התגובות היו לרב תקופה של רגישות יותר גבוהה, עם ביטויים מסויימים של כעס או קינאה. לאחר תקופה זו, זה עבר, והיחסים בין האחים והאחיות הינם טובים. אני חושבת שהדבר העיקרי שאפשר לומר, לפיכך, הוא שזה מאד טבעי שילד ירגיש מצוקה לנוכח שינוי במשפחה כפי שהכיר אותה כל ימיו. אולי את יכולה למצוא זמן שבו את עדיין מבלה רק עם בנך הבוגר, וכך הוא לא יחוש שאמא בכל רגע ורגע מוקדת לתינוק החדש. אפילו ללכת יחד לגן משחקים לשעה, כאשר בן זוגך שומר על התינוק, יכול לתת לו הרגשה טובה וזמן שבו הוא יכול לעבד את הנושא. אני חושבת שתשומת לב מוגברת, בלי נסיון לפיצוי או אשמה, יכולים לחזק את התחושה בכל ילד שהוא אהוב ושמים לב אליו. כל השאר בוודאי יקרה מעצמו.