מתייסרת באירועים

שלום רב. אנו זוג נשוי. כשאנו מוזמנים לארועים של אנשים שגרים בקרבת ביתנו, האורחים המוזמנים הם גם גרים לידינו, אך אין איתנו כלום עימם, הם מאד צעירים יחסית אלינו, קהל המוזמנים שאותם אני מכירה הם מאד לא חמים, סנובים, הם לא חמים אלי (יש להם חברה סגורה) ולכן קשה לי להתקרב לאנשים שמתייחסים אלי כאל עב"מ. רק בכדי לכבד את אלו שהזמינו אותנו אנו באים לאירוע. אז לא מספיק שאני מרגישה אי נוחות מירבית, בעלי קם לפתע מכסאו בטענה "שאינו מסוגל לשבת במקום אחד הרבה זמן" , הולך ומתיישב בלובי עם מספר גברים ומפטפט עימם רוב הערב ואותי משאיר בודדה,עזובה, העיקר מספק את צרכיו.... לקראת סוף האירוע הוא חוזר ומתיישב לצידי. האם אנשים אחרים יותר חשובים לו מאשתו? הוא נותן לאחרים תשומת לב מירבית, משוחח עימם ואיתי הוא בקושי זורק כמה משפטים, מדבר בראשי פרקים, וכך זה בבית. אני מרגישה כעין בגידה כלפי, כאילו מעדיף גברים ונשים אחרות ממני למרות שהוא טוען שהוא אוהב אותי. האם זה נקרא אהבה????? . במקרה באירוע של חבריו לילדות, הוא עוזב אותי ומתיישב לצידם. מדוע חבריו לא עוזבים את נשותיהם ומתיישבים לצידינו, גם הם לא ראו את בעלי זמן רב?? ותשובתי היא: כי הם מכבדים את נשותיהם. שוחחתי רבות עם בעלי, והוא לא מוכן וקשה לו להשתנות וטוען שעלי להתרגל לזה. לי מאד קשה להרגיש תכשיט שלו וזנב שלו באירועים. עכב כך, אני מרגישה דחייה כלפי בעלי, לייעוץ הוא לא מוכן לשמוע, כי הוא טוען שהוא לא מוכן להשתנות וזה אופיו. קשה כלי מבחינה כלכלית לעזבו. אני חושבת שאישה חייבת להיות במקום ראשון ואחר לתת תשומת לב לאחרים. יתכן ובעלי סוציומט, מי יודע....מה יש לכם לומר על התנהגותו של בעלי , איך עלי לנהוג?. אני הבהרתי לו כיום, שאני מסרבת ללכת איתו לאירועים שאני לא מרגישה שם נוח, קירבה וכד' ומה עוד שבעלי מוסיף שמן למדורה ועוזב אותי למען חברים אחרים. איך אפשר להמשיך לחיות עם אחד כזה, מה דעתכם על כל הנ"ל? - בתודה מראש - חנה.

שלום חנה, מתיאורייך עולה שאת מאוד תלויה בבעלך ואין לך כמעט חיים משל עצמך. בעלך, לעומת זאת, דואג לפתח קשרים מחוץ לקשר הזוגי. הוא באמת לא ישתנה למענך כי הוא לא סובל מהמצב. אני חושב שהרעיון לפנות לייעוץ הוא רעיון טוב, גם אם בעלך לא יצטרף אלייך. ראשית, הרבה פעמים קורה שנשים פונות לייעוץ ובהמשך הבעל מצטרף, כאשר הוא מרגיש שהאישה רצינית בכוונותיה. שנית, נראה לי שאת צריכה לעבוד על הדימוי העצמי הנמוך שלך במסגרת טיפול אינדיבידואלי שלך וכשיחול שיפור גם התייחסותך לבעלך ולסביבה תשתנה ובעקבות כך גם יחסם אלייך ישתנה. פנייתך רוויה נחיתות לא רק כלפי בעלך אלא כלפי כל מכריכם שאותם את מגדירה כמתנשאים וסנובים. למעשה, את מגדירה את עצמך כשלוחה של בעלך ובתור שכזו את תלויה ברצונו הטוב. עצתי כאמור היא לפנות לטיפול בעצמך, לבנות את הדימוי העצמי שלך ולבוא לחברה מתוך עמדה שונה, אקטיבית יותר, כמי שיש לה מה לתרום. בהצלחה, ד"ר גידי רובינשטיין

אך מה יש לרופא לומר לי על התנהגותו של בעלי, האם כך אמור גבר שאוהב את אשתו להתנהג כך?. ומדוע כל הגברים באולם לא עוזבים את נשותיהם אם זה כל-כך מכובד בעיניך???. האם טוב אני עושה שאני אשלח את בעלי לבד לארועים במקום להתייסר, ומצד שני אני קצת מענישה בזה את עצמי מאחר ואני אוהבת שמחות. תודה רבה על תגובתך והתייחסותך למכתבי - חנה.