ללא מוצא

שלום ד"ר רובינשטיין, מה לעשות כאשר למרות לקיחת כדורים נוגדי דיכאון וחרדה, ולמרות טיפול אצל פסיכולוגית ואח"כ אצל פסיכואנליטיקאי שהוא גם פסיכיאטר אני בכל זאת לא מצליחה למצוא טעם רב לחיי כשהבדידות שלי כל כך גדולה וכל נסיון לצאת ממנה רק מוכיח לי שזה בלתי אפשרי? בנסיון ההתקרבות האחרון שלי נאמר לי אגב הדחיה (הבחור טען שהוא לא מעוניין בי כבת זוג אלא כידידה בלבד) ש"לא בטוח שהוא יכול היה לספק את הצרכים שלי" והכוונה לצרכים העצומים שלי באהבה וחום. יש לי באמת צרכים מאוד גדולים, בגלל חסך עצום, ולכן משאיני מצליחה ליצור קשר קרוב עם גבר איני מוצאת טעם רב בחיי. הכל נראה לי שגרה משעממת וחסרת תכלית. אגב, את הטיפול הפסקתי, שכן לאחר שנתיים וחצי הרגשתי שהמטפל כלל אינו מסוגל להכיל אותי וגם אינו יכול לסייע לי. תסלח לי אבל אני מאמינה בפסיכולוגיה בעניין האבחון אבל לא כל כך בעניין הריפוי או העזרה, כי מנסיוני, שלושה טיפולים לא הקלו, ולו במעט, על הסבל הנפשי הגדול שלי. אשמח לשמוע את חוות דעתך, תודה

שלום אנה, אני כן מאמין ביכולת של פסיכותרפיה לעזור - אחרת לא הייתי עוסק בה. נראה לי שעזיבת הטיפול גורמת לך לשדר יותר מצוקה כלפי אנשים אחרים, כמו הבחור הזה, וזה מכביד עליהם. לכן מאוד רצוי לחפש מטפל שכן יוכל להכיל את הצרכים שלך, גם אם לא לספקם באופן מוחלט. מניין לבחור הזה שצרכייך כל כך גדולים? מטבע הדברים, משום שביטאת אותם בפניו. טיפול יוכל לעזור לך גם ביצירת גבולות עד כמה לשתף את הזולת, איזה זולת ובאלו תנאים בהרגשתך הקשה וגם יוכל להוות בימה לגיטימית לביטוי צרכייך. התהליך הרצוי הוא שקודם תבני את עצמך ותקבלי את עצמך ורק אח"כ תציעי את עצמך כבת-זוג ולא לחפש את האישור אצל בני זוג פוטנציאליים ולהיכנס לדיכאון כשאינך מקבלת אותו. עצם הציפייה לאישור משדרת להם את קשייך במלוא עוצמתם ואז אין תימה שהם נרתעים ממך וכך נוצר לו מעגל קסמים. בהצלחה, ד"ר גידי רובינשטיין