האם אפשר ללמוד לאהוב?

לדר' רובינשטיין כפי שכתבתי בפעם הקודמת אני בת 30+ , מעולם לא הייתה לי מערכת יחסים משמעותית וארוכה עם גבר . הקשרים שהיו היו מעטים וקצרים. בעבר האשמתי בעיקר את המראה החיצוני שלי שאינו טוב במיוחד. היום לאחר טיפול פסיכותרפי אני מבינה כי אני זו שברחתי ונמנעתי מיצירת קשר מתוך פחד מאוד גדול שידחו אותי ושאפגע. לאחרונה אני גם שמה לב יותר ויותר כמה קשה לי לקבל גילויי חיבה ואהבה מאנשים, הן חברים ומשפחה והן בעבודה. אני מצד אחר מתפלאה איך הם יכולים לאהוב אותי ונלחצת כי אני ישר מרגישה צורך לאהוב בחזרה. מצד שני קצת לא מאמינה וחושבת שאלו אמירות ריקות מתוכן ולא אמיתיות. אני יודעת שאם הייתי אומרת את זה למטפלת שלי היא הייתה אומרה שזה נובע מזה שההורים שלי לא ידעו לאהוב אותי וכו. אני גם מודעת לכך שאני כן יותר לומדת להעריך את עצמי ולקבל את זה שאנשים מעריכים אותי, זה בניגוד לתחושת היאוש שהבעתי בפעם הקודמת. אבל עדין זה בשכל ולא ברגש. השאלה שלי האם באמת יש סיכוי שאלמד לאהוב ולהיות נאהבת בגיל כזה אחרי כ"כ הרבה אכזבות ושנים של בדידות ואם כן איך אני יכולה לקדם את התהליך הזה. בברכה אחינועם

שלום אחינועם, אני שמח לשמוע שאת נמצאת בטיפול. אהבת הזולת כרוכה בקבלת הזולת כמו שהוא וקבלה כזו היא תוצאה של קבלה עצמית. נראה שאת בכיוון הנכון ובהמשך הטיפול, יש לקוות שתוכלי לקבל את עצמך וכתוצאה מכך לקבל אנשים אחרים. כשיחול שיפור נוסף בדימוי העצמי שלך, תוכלי גם להרשות לעצמך לבחור את האנשים שאת אוהבת ולאהוב אותם עם הרבה פחות חששות מדחייה. בהצלחה, ד"ר גידי רובינשטיין