חרדה חבר ומין

אני מטופלת בסרקוסט ולוריוון בשל התקפי חרדה ודיכאון ששבו לי לאחר שנפרדתי מחבר. החבר הזה שב מידי חודש לחיי (לפני כ- 3 חודשים נפרדנו) ולמרות שאני אוהבת אותו אני לא רוצה שיתקשר ולא רוצה לחזור אליו, כי קשה לי כל עניין הפרידה/החזרה וכו'. לפני יומיים שוב התקשר, נשברתי ונפגשתי עימו. לקח אותי להוריו, ישנתי אצלו ואף שכבנו. לראשונה קרה הדבר שכששכבנו מה שעלה בראשי זה מן נבואה שהגשימה עצמה: חשבתי כי בגלל שאני נוטלת סרוקסט לא אגיע לאורגזמה וכמובן, שלא הגעתי (כי יש הטוענים שזה חלק מתופעות הלוואי). האדם הזה נתן לי הרגשה שנחזור ואני שוב בפעם המיליון פיתחתי פנטזיה....אך מייד בבוקר רמז לי כי עליי ללכת ואף הציע להסיע אותי כי חברים שלו מגיעים אליו. האם אני שהייתי חברתו כ"כ מפריעה לעניין? האם הוא עשה זאת רק כדי לשכב איתי? אני מניחה שהוא לא סגור על כל העניין הזה...אך למה לפגוע בי? מצב זה לא הקל המצבי הקשה ממילא. אציין כי אני נוטלת סרוקסט כ- 3 שבועות. ומצבי הנפשי עדיין קשה. האם מצב זה רק גורם לי עוד נזק? מה עליי לעשות?

שלום אוריאן, בואי נפריד בין שתי בעיות: (א) הטיפול התרופתי, יעילותו ותופעות הלוואי שלו ו-(ב) הצורך שלך לפעול נגד עצמך ע"י המפגש המחודש עם החבר לשעבר. לגבי הטיפול התרופתי, יש לזכור שזה טיפול סימפטומטי בלבד. כדאי, אולי, להמתין עוד כשבועיים-שלושה כדי לתת לו הזדמנות הוגנת ולחזור אל הפסיכיאטר להתייעצות. כן יש לשקול את העלות לעומת התועלת ולראות האם התועלת שקולה כנגד תופעות הלוואי. מה שיותר חמור ומהותי הוא כאמור נטייתך להרס עצמי. היו לך כל הסימנים בשטח לכך שמפגש, ובעיקר מפגש אינטימי, עם החבר לשעבר הוא הדבר האחרון שאת צריכה לעשות, בין השורות ניכר שידעת את זה ונמנעת ממגע עימו ובכל זאת פעלת כנגד שיפוטך. נטייה זו לפעול נגד עצמך צריכה להיות מטופלת במסגרת פסיכותרפיה (שיחות) באופן הרבה יותר מהותי מאשר טיפול תרופתי. בהצלחה, ד"ר גידי רובינשטיין