מהות היעוץ?

אני מטופלת אצל פסיכולוג בשל בעיות ומחשבות מעוותות כנראה שיצרתי לעצמי במהלך השנים, אך אני תוהה האם זה שאני באה אליה, בוכה, מספרת על חיי זה עוזר לי? כי יעוץ או שינוי המחשבות המעוותות שלי באם יש לי אני לא מקבלת וההתנהגות שלי לא משתנה אני מרגישה שנשארתי אותו אדם למרות שאני חושבת שעלי לתקן דברים בחיי. אך אם הפסיכולוגית לא מייעצת, בעיקר אני המדברת ואלה הן התוצאות, מה עליי לעשות? אני באותה המידה יכולה לספר להורים/חברים את צרותיי וזהו. אינני מזלזלת בכל הנושא אלא להיפך, פניתי לגורם המוסמך כדי שיעזור לי אך אני מרגישה חסרת אונים.

שלום אוריאן, מתן עיצות מעשיות במסגרת טיפול פסיכולוגי הוא דבר בעייתי (יותר על כך תוכלי לקרוא במאמר הבא: http://gidi10.home-page.org/). אני משער שהטיפול שאת נמצאת בו נערך בגישה פסיכודינאמית. בגישה זו ההנחה היא שקשייו של האדם הם רגשיים ולא קוגניטיביים. הבעיה נתפסת כנובעת מקונפליקט נפשי פנימי, או במילים אחרות, כבעיה במוטיבציה הגורמת לאדם להתלבט ולא להחליט. כלומר, לפי גישה זו, האדם מצויד בכלים הקוגניטיביים הדרושים כדי לקבל החלטה אך מתקשה לעשות זאת בגלל בעיה במוטיבציה שעליה נסוב הדיון בטיפול. אם תעשי תרגיל על עצמך ותנסי לייעץ לחברותייך המתלבטות מה לעשות בוודאי תגלי שקל לך למצוא פתרון עבורן, משום שאת מצויידת בכישורים הדרושים כדי לקבל החלטות. בגישה ההתנהגותית-קוגניטיבית, התפיסה היא שהאדם למד דרכי התנהגות וחשיבה שגויות ותוך כדי טיפול נעשה ניסיון לשנות אותן. אין פירושו של דבר שהמטפל נותן עיצות בהכרח אך הנטייה היא יותר מעשית. בהצלחה, ד"ר גידי רובינשטיין

לד"ר רובינשטיין תחילה תודה רבה על תשובתך המהירה. השאלה היא כעת מה אני צריכה, איזה סוג של טיפול פסיכודינאמי/התנהגותי קוגנטיבי? בעייתי היא התקפי חרדה ודיכאון....בגדול. אני נוטלת גם סרוקסט ולוריוון. אודה על תשובתך.