שאלה

היי, אני לא יודעת אם בכלל אפשר לענות על השאלה שלי בפורום כזה, אבל אני אנסה. השאלה שלי אולי "תשמע" קצת.... משונה ואולי אפילו מצחיקה אבל תמיד הרהרתי עליה. הרבה פעמים קורה לי שאני לובשת בגד מסוים בחנות והוא יראה עליי טוב וכשאני אגיע הביתה ואמדוד אותו שוב הוא יראה זוועתי או הפוך, אני אמדוד אותו בחנות והוא לא יראה מי יודע מה אבל בבית הוא יראה ממש טוב. למשל קרה לי שלבשתי בגד מסוים ואהבתי איך שהוא יושב עליי ולאחר יום ולפעמים לאחר שעה אני אלבש אותו שוב והוא יראה עליי רע. זה נראה כאילו לבגדים או לגוף שלי יש "מצב רוח" משלהם .... לכן, זה נורא מסקרן אותי לדעת למה זה קורה? האם יכול להיות שאני סתם מדמיינת שזה פעם יפה ופעם לא? או שתמיד זה נראה אותו הדבר עליי רק שהרגשתי לגבי איך שהוא נראה משתנה? או שמא אני מסתכלת על עצמי במראה בזוויות מסויומות שמחמיאות לי יותר? למרות שלי זה נראה שאני מסתכלת בהרבה זויות וזה עדיין משתנה משעה לשעה. אני רוצה מאוד להאמין שזה לא סתם בראש שלי, כי כשאני לא נראית טוב אני בטוחה בזה אז אם זה רק בראש שלי זה אומר שכשאני חושבת שאני כן נראית טוב אני לא באמת, כי אם מקודם לא אהבתי את איך שאני נראית אז לא יכול להיות שעכשיו אני נראית טוב ובעצם אני נראית גרוע כמו מקודם רק שהפעם אני לא מצליחה לראות את זה (אני מקווה שלא בילבלתי אותך....:)). לרוב, בימים שאני לא מרוצה מאיך שאני נראית במראה אז כשאני אלבש בגד שאני אוהבת, פתאום לא יראה יפה.(זה לא תמיד כך, לפעמים אני אלבש בגד שאני אוהבת ואני אוהב את איך שאני נראית גם אם לפני שלבשתי אותו לא הייתי מרוצה מעצמי) בקיצור אני מרגישה שבילבלתי את כל מי שיקרא את השאלה הזאת, מצטערת, זה מציק לי ואולי יש לכך תשובה מההיבט הפסיכולוגי אז ניסיתי לנדב מה שיותר מידע על "התופעה" הזאת שאגב אני מכירה הרבה אנשים שגם "סובלים" ממנה. בתודה מראש מורן

שלום מורני, לפי תיאורייך, ההתנהגות שלך היא התנהגות נוירוטית טיפוסית. כשאת הולכת לקנות בגדים, מטבע הדברים את צריכה לקבל החלטה איזה בגד לקנות. החלטה כזו מערבת בהכרח החמצת האלטרנטיבות האחרות שגם להן יש יתרונות וחסרונות. בפתרון נורמאלי של קונפליקט כזה ברגע שמתקבלת החלטה העניין נסגר. בפתרון נוירוטי ככל שמתקרבים אל הפתרון החרדה עולה ואחרי מציאת הפתרון קיימת הרגשה שהבחירה לא נכונה. את, מן הסתם, "רואה" את הבחירה הלא נכונה שלך שוב ושוב לאחר שקיבלת החלטה, קנית את הבגד ואת מגיעה איתו הביתה. בנוסף, נראה לי שאת סובלת מדימוי עצמי נמוך שאחד מהיבטיו הוא דימוי גוף נמוך ומכאן התנודות ביחסך אל גופך כפי שהן באות לידי ביטוי בהתייחסות המשתנה אל הבגד. המלצתי, לכן, היא לפנות לטיפול פסיכולוגי כדי לעבוד על שורש הבעיה והוא הדימוי העצמי הנמוך. בהצלחה, ד"ר גידי רובינשטיין

היי, סליחה שאני נודניקית, אבל אני לא מתחברת כל כך לקטע של ההחמצה בקניית בגד כלשהו ולא אחר, נכון שלפעמים אני לא ממש סגורה על מה שקניתי וקונה בכל זאת אבל רוב הזמן עד שאני מוצאת משהו שאני אוהבת אז אני קונה אותו בלב שלם ואין לי תחושת החמצה בגלל האלטרנטיבות הנוספות, ובכל זאת בשלב כלשהו אני לא אוהבת אותו כשאני מודדת אותו שוב. אגב,למקרה שזה קשור ולא הבהרתי את עצמי מספיק, בפירוט ההודעה המקורית שלי רוב רובה היה על חוסר שביעות הרצון שלי מהקניה הרבה אחרי שקניתי אותו, לכן זה שוב מבטל (לפחות כך אני חושבת) את מה שאתה כתבת עליו "תחושת ההחמצה" שוב, אני באמת מצטערת על השאלה המפגרת אבל כן, כפי שכתבת זה די ניכר מההודעה שיש לי דימוי עצמי וגוף מאוד נמוך ויכול מאוד להיות שאני סובלת מ-bdd (body dysmorphic disorder) למרות שאני לא רואה את זה כך, אלא יותר כמכוערתתתתתתתתתתתת חסרת תקנה שלא צריכה שיחות או כדורים כדי להרגיש טוב עם עצמי, אני רק צריכה גוף ופרצוף חדשים!!! סליחה מראש מורן...