שאלה נוספת

שלום,גידי קראתי את המאמר שלך "במי אנו מתאהבים" וחשבתי להתייעץ איתך. לפני כשבועיים הכרתי בחור. נסעתי באוטובוס (מהצפון) לתל-אביב עם בתי והוא ישב בספסל אחריי. הגענו לעפולה והנהג עצר להפסקה. בתי נירדמה על ירכי,אז הוא שאל אותי אם להביא לי משהו. אמרתי לו:איזה חמוד,לא תודה,יש לי פירות. והוא שאל:בטוח? ולאחר שהוא חזר יזמתי שיחה איתו. היה כייף לדבר איתו ודי מהר נוצרה ביננו משיכה. עכשיו אספר עליו קצת. איני יודעת מה גילו-הוא מסרב להגיד... אבל אני מעריכה שבסביבות 50 (הוא כן סיפר שיש לו ילדה בת 27). הוא גרוש פעמיים עם 5 ילדים. הוא משכיל:הוא ראש חוג במגמה,מרצה,בעל עסק. ואני מאוד נימשכת אליו וגם הוא אליי. לאחר כשבוע של היכרות הוא אמר לי כל מיני דברים על עצמי כמו: אין לי בחיים שום דבר חוץ מבתי,שאני מאוד מוזנחת מבחינה ריגשית ושיכלית, שאני חיה בלי מטרה... נעלבתי... שלחתי לו SMS שהבדלי המעמדות ביננו-זו בעיה ושמעכשיו נהיה רק ידידים. הרגשתי שהוא שם את עצמו גבוה ממני ולא רציתי להרגיש כך. דיברנו על כך והוא הצליח לפורר את כעסי... למרות מעמדו וגילו הוא קליל,עם רוח צעירה ולא סנוב. ההסטוריה שלי ביחסים עם גברים איך לאמר...לא מוצלחת... כל הגברים שרציתי לא רצו אותי וההיפך... מערכת היחסים הארוכה ביותר היתה בת 3 חדשים... הילדה שיש לי היא מגבר שניהלתי איתו קשר של יחסי מין... בילדותי אכן הייתי ילדה דחויה. הוריי לא ידעו להעניק חום ואהבה. אבי הוא אדם קשה מאוד. אמי אישה שלא יודעת להעניק חום ואהבה... הקשר עם הבחור נימשך ואני מתאהבת בו יותר ויותר... הוא מפרגן לי,מחמיא לי,עוזר לי ואני מרגישה שאנחנו חברים מאוד טובים למרות ההכרות הקצרה. אבל ברקע מרחפת לה המחשבה שזה לא יחזיק מעמד לאורך זמן... הוא בטח ירצה בחורה משכילה...

שלום שואלת, לא הייתי מבין בהכרח את דברי האדם הזה דווקא כביקורת מתנשאת, אך ברור שעם דימוי עצמי נמוך כל כך לא תוכלי להגיע לקשר מעמדה שיוויונית ותמיד תשדרי נחיתות וחרדת נטישה. כל מה שנותר לי אפוא הוא לחזור על עצתי הקודמת להתחיל טיפול פסיכולוגי שיאפשר לך לקבל את עצמך ולצמוח. כמובן שלא אוכל להחליט במקומך האם להמשיך בקשר עם האדם הזה, שגם הוא איננו סיפור הצלחה בקשרים עם נשים אם הצליח להתגרש פעמיים ואין לו כרגע קשר. בהצלחה, ד"ר גידי רובינשטיין

שלום לשואלת. אני רוצה לכתוב לך מנקודת המבט שלי, את מה שאני חושבת על הסיפור שלך. אני מה שנקרא אישה משכילה. מאחורי שני תארים ויותר מדי שנות לימוד. עדיין לא פיצחתי את מוחם של הגברים למרות כל מה שלמדתי, אבל הצלחתי להבין בכל זאת כמה דברים בסיסיים עליהם: הם מעדיפים אישה שתהיה חמה, אוהבת, מעניקה, מצחיקה, אמא טובה, פנתרה במיטה ובשלנית מעולה. ההשכלה לא ממש מדד לכל הפרמטרים האלה. לפעמים היא אפילו עומדת לרועץ. אני מרגישה לפעמים שהגברים מעדיפים שהאשה שאיתם תהיה משכילה פחות מהם (כדי לא ליצור כל מיני תסביכי אגו..) ולא תאתגר אותם מבחינה שכלית, כמובן שיחד עם זה היא תהיה אשת שיחה מעניינת ומרתקת ותראה עניין בכל מה שיוצא מפיו. בקיצור, מה שאני אומרת- תזרמי עם זה, נוח לכם? נחמד לכם? לעולם לא נוכל לעמוד בציפיות שמישהו יציב, כל מה שנוכל הוא להיות אנחנו עצמנו, לאהוב ולהעניק ולדעת שאנחנו עושות כל מה שאנחנו יכולות ועוד טיפ טיפה. בהצלחה. אפי