שלום ד"ר - אני מקנא,מה עושים?

אני בקשר עם חברתי כשנתיים ,כשאת רוב מערכת היחסים שלנו אנחנו מעבירים בטלפון מאחר והיא זרה, לי לקח זמן להשלים עם עזיבתי אליה,וגם לה לקח הזמן לרצות אותי מאוד. היום אנחנו בקשר יום יומי ונפגשים אחת ל חודש+,ולי בחצי שנה האחרונה יש התקפי זעם,וקנאה חזקים מאוד שלא קשורים למציאות,היא מצדה סובלת ומנסה להבין אותי ולהסביר לי בכדי שאני ארגע,ואני נרגע. כשאני "נדלק"אני מרגיש מאוד צודק,ואילו כשאני נרגע אני מרגיש מאוד טועה. אחת הסיבות שגורמות לי לזעם הקנאה זו ההרגשה שדרכיה נלוזות,למרות שעל פניו היא נאמנה,וגם מאוד אוהבת. בימים הקרובים אנחנו אמורים להפגש לזמן ארוך סוף כל סוף,אני מודאג כי אני לא בוטח בה לחינם ,וגם יש לי היסטוריה זהה אבל עם חברה ישראלית בקשר יום יומי מוחשי. אז מה זו הקנאה והזעם הזה?והכי חשוב,איך מבראם ממנו ללא צורך לא טיבעי ומחניק - להתאפק ו"לשחק אותה" לא מזיז לי? תודה.

שלום רועי, נתחיל מזה שלמרות כל הדעות הליבראליות, חילופי הזוגות, נישואין פתוחים וכיו"ב - אהבה היא דבר רכושני. מחקרים מראים שרוב קשרי הנישואין הפתוחים הסתיימו בפרידה. בעצם אנחנו רוצים מבני זוגנו את אותו יחס שקיבלנו מהורינו. אמא או אבא יש רק אחת או אחד ואנו מצפים לאותו יחס מבני זוגנו. איילה מלאך-פינס קוראת לספרה על קנאה רומנטית "צילה של האהבה", ללמדך שאהבה וקנאה הולכות יחד, כך שהקנאה שאתה מרגיש היא טבעית לחלוטין. מדוע יש אנשים שמקנאים יותר וכאלה שמקנאים פחות? כמו תופעות פסיכולוגיות רבות אחרות, התשובה נעוצה ביחסים במשפחת המוצא, עם ההורים, עם האחים והאחיות והיחס שהם קיבלו מהוריהם. בדרך כלל, אם גדלים בתנאים של אהבה ללא תנאי, גם הקנאה היא מציאותית. כל זאת, כמובן, בהנחה שבן הזוג שמקנאים לו אכן נאמן. אהבה מעוררת בנו רגשות ילדותיים. ברגע שאתה אוהב מישהו אתה מאוד תלוי בו (וגם הוא בך). התלות הזו מעוררת חרדת נטישה והחרדה הזו מעוררת קנאה ברמות שונות. עם חלק מהבעיה, רועי, אתה מתמודד בכוחות עצמך ע"י השלטת ההיגיון על הרגש ועם חלק אחר ייתכן שתצטרך לשקול להתמודד במסגרת טיפול פסיכולוגי שבו תשחזר את יחסיך במשפחת המוצא שלך. בהצלחה, ד"ר גידי רובינשטיין