פחד

שלום ד"ר רובינשטיין וכולם. לפני כשלושה לילות התחלתי להקיא באופן אינטנסיבי, והגעתי להתייבשות. ביליתי את הלילה בחדר המיון, ובבוקר נאמר לי שמה שקרה- כנראה הרעלת מזון ותו לא. מאז ילדותי אני סובלת מפחד לא הגיוני מהקאה. זו ממש פוביה. בכל פעם שאני נתקפת קלקול קיבה (לעיתים מאוד רחוקות, אמנם), זה מערער את שלוותי לאורך זמן, גם אחרי שהמחלה נגמרת. אני נכנסת למעין סחרור של פחד וניהיליזם, מין משבר קיומי. את התחשות עצמן קשה לי לתאר, רק שיש תחושה חזקה של חוסר שליטה, בגוף שלי, בחיים שלי. כשאני חושבת על הפוביה הזו שלי ועל המשבר שמתעורר בי באופן לוגי, זה נשמע לי הגיוני שזהו פחד מהמוות, הקאה (או כל חולי אחר, לצורך העניין) מסמלת את אובדן השליטה האולטימטיבי על הגוף, היינו- המוות. יש לציין שאני סובלת מהצורך בשליטה גם בתחומים אחרים בחיי: לא צורך בשליטה על הסובבים אותי, אבל צורך בלוחות זמנים, אינסומניה וכו'. כמו כן- יש בעברי היסטוריה של דכאון קליני ואני מטופלת בתרופות (גם אנטי דכאוניים, גם נוגדי חרדה) ובפסיכותרפיה. בכל אופן, המחלה הנוכחית הכניסה אותי למשבר קשה במיוחד. אני שרויה בפחד מתמיד- פחד להיות לבד, פחד לצאת מהבית, פחד מללכת לישון. פחד מהעתיד- הקרוב והרחוק. הלילה היה לי סיוט שרודפים אחריי ואני מנסה לברוח- אבל רגליי משותקות כמעט לגמרי, ואני לא מצליחה לרוץ (סיוט נפוץ, אני יודעת, אבל העיתוי שלו קשה במיוחד). הפגישה הבאה שלי עם המטפלת רק ביום חמישי, ובינתיים- קשה לי. לא רוצה להטריד אותה בטלפון בשביל זה, ואני לא ממש יודעת איך להרגיע את עצמי. צריכה עזרה... המון תודה, מעין

שלום מעיין, אכן המטפלת שלך היא הכתובת המתאימה לעבד איתה את מה שכתבת לנו. אינני יודע אם בשיחת טלפון, או בשיחה נוספת בין השיחות, היא בוודאי תיטיב מאיתנו לסייע לך. ניכר שההתייחסות שלך לפוביה שהתפתחה לפוביות שונות היא פסיכודינאמית מעיקרה, ולכן אוכל רק להאיר את הנושא מנקודת מבט התנהגותית, למרות שגם אני מטפל פסיכודינאמי. המנגנון הפעיל בפוביה, ובחרדה בכלל, הוא הימנעות. ייתכן שמתוך עיסוק באינטרא-פסיכי, בתוך-נפשי, לא טיפלת באופן ישיר מספיק בהימנעות וטבעה של זו, כשלא מתייחסים אליה, להתרחב ולהתפשט. אנו עדים לפוביות ספציפיות שונות, אשר כאשר לא נחשפים אל הגירוי שמעורר אותן, עם כל החרדה שבדבר, הן מתפתחות לכדי עוד ועוד פוביות, כמו גרורות של סרטן. אולי הביטוי המובהק לכך הוא שהרבה פוביות ספציפיות מסתיימות באגורפוביה שמגבילה את כל תחומי החיים. נראה לי שנגיעה התנהגותית וחשיפה הדרגתית לגירויים שמעוררים אצלך את הפחדים השונים עשויה להוות תרומה משמעותית לתובנות שאת מפתחת בטיפול הפסיכודינאמי, שכבודו במקומו מונח. בהצלחה, ד"ר גידי רובינשטיין