מחשבות אובדניות

ד"ר גידי שלום, חבר שלי בן 24 , הוא התוודה בפני אתמול כי בגיל ההתבגרות היו לו מחשבות אובדניות ודכאונות , הוא עבר טיפול ומאז לא חש ככה. אבל הוא טוען כי בזמן האחרון הוא בדיכאון ואיננו יודע למה, שאלתי אותו אם זו אותה תחושה כמו בעבר והוא אמר שלא ואין לו מחשבות אובדניות כיום. שאלתי היא- האם זה משהו חמור שיש לי לחשוש ממנו, האם הוא צריך טיפול או שמא זה סתם דיכאון שקורה לכולם בתקופות מסויימות בחיים? יש לציין כי לפני חודש וחצי הוא חזר מטיול של 7 חודשים בחו"ל והוא כרגע עובד בעבודה שמשעממת אותו ובנוסף צריך הוא להחליט עד סוף החודש באיזו אוניברסיטה הוא יילמד- דבר שמוסיף לחץ. תודה מראש, הדר.

שלום הדר, אין בעיות שבאות משום מקום ואין בעיות שנפתרות ושום דבר מהן לא נשאר. הבעיות של חברך התפתחו במשך תקופה ארוכה והן לא תיכחדנה לחלוטין. יש לקוות רק שהמצב לא יוחמר. חברך הוא, כנראה, אדם רגיש ומורכב וזה גם בוודאי חלק מהחן שלו בעינייך. אם את אוהבת אותו, את צריכה להחליט האם את רוצה חיים מעניינים עם כאב או חיים יותר שיטחיים עם פחות כאבים. אני מתאר לעצמי שבמשך השנים יהיו עליות ומורדות במצב הרוח של חברך, ייתכן שמדי פעם הוא יזדקק לחזור לטיפול ובינתיים נראה שהוא מתקדם בחיים בקצב ובדרך שלו וכחברתו אין לך ברירה אלא להיות שם בשבילו ולתמוך בו. בהצלחה, ד"ר גידי רובינשטיין

שלום ד"ר קודם כל- תודה על התגובה. אני אוהבת את חברי והחלטתי להשאר לצידו ולתמוך בו עם כל הקושי שבדבר. הבעייה היא שאני חשה כאילו אני מטפלת שלו ולא חברה שלו, באחת השיחות הוא אף העלה זאת ואמר לי שהוא רוצה אותי כחברה ולא כמטפלת. בעיה נוספת היא שהדימוי העצמי שלו מאוד נמוך דבר שגורם לי כל הזמן להוציא המון אנרגיות על העלאת הדימוי העצמי שלו, על הוכחות כמה שאני אוהבת אותו ואני יודעת איפהשהוא עמוק בתוכי שבאיזה שהוא שלב אני לא אהיה מסוגלת יותר. הוא מקסים , ואני רוצה לעזור לו . השאלה היא- האם אני יכולה?? תודה, הדר.