איך משכנעים את אמא?

שלום אני בת 23 וגרה עם הוריי עדיין. מאז שחזרתי לבית הוריי (מזה שנתיים) שמתי לב יותר ויותר להתנהגות מסויימת מצד אמי, הכוללת עצבנות ומתח, חוסר סבלנות, חוסר הקשבה, והחלטות לא לגמרי הגיוניות. הצעתי לאמי לנסות טיפול פסיכולוגי בלי הסיבות שציינתי כאן. אמרתי לה שגם אם אין בעיה ספציפית זה יכול לעזור ולהרגיע אותה ואת כל המשפחה (אני יודעת שיש נושאים שמטרידים אותה אבל לא הייתי מצפה שמנושאים אלה תנהג בצורה כזו לאורך כ"כ הרבה זמן) והיא ענתה שאכן תברר על מטפל טוב ואולי תנסה. מאז לא קרה כלום, הזכרתי לה את העניין עוד מספר פעמים אח"כ והתעניינתי האם כבר מצאה מישהו, ועדיין כלום לא קרה. עם הזמן התופעות הנ"ל מטרידות יותר ויותר וקשה לי להסתדר איתה. אני לא יודעת איך לשכנע אותה שתטפל בזה. (ראוי לציין שאמי ואני לא מתקשרות כ"כ טוב) איך לדבר איתה? איך אפשר לשכנע אותה בלי לגרום לחיכוחים וויכוחים? אשמח לשמוע את עצתך, לי.

שלום לי, אני מצטער לאכזב אותך, אך שכנוע אדם אחר לפנות לטיפול פסיכולוגי בדרך כלל אינו יעיל. יתר על כן, אם האדם אינו פונה מרצונו ומיוזמתו סיכויים של הטיפול להצליח קלושים. נתקלתי כמה וכמה פעמים בכך שבן משפחה מסוים "הופנה" או "נשלח" ע"י בן משפחה אחר, או אפילו ע"י חבר מודאג, וכל עוד המוטיבציה לא הייתה של המטופל עצמו, הטיפול לא ממש צלח. קשה להבין מפנייתך מהם בדיוק קשייה של אמך. ייתכן שהם גורמים יותר אי-נוחות לסביבה מאשר לה ואז באמת אין לה סיבה לפנות לטיפול. הדבר הטוב ביותר במצב כזה הוא לפנות לטיפול משפחתי בו משתתפים כל בני המשפחה ואז התווית של אמך כ"מופרעת" במשפחה יירד והמוטיבציה שלה לשתף פעולה תעלה, מה גם שאת מציינת שמצבה אכן גורם להפרעות בתפקוד המשפחה. בהצלחה, ד"ר גידי רובינשטיין