בני לא עונה לשאלותי- מה עושים

בני בן שש וחצי לא עונה לשאלות. לרוב אף לא מחזיר ברכת שלום כאשר פונים אליו. אני מתוסכלת מזה שאני לא יודעת מה עובר עליו בבית ספר, מה הוא מרגיש, וכו'. אני מרגישה חודרנית ולא מצליחה ליצור תקשורת של שיחה נעימה או סתם סמול טוק. אין לי בעיה תקשורתית עם מבוגרים אחרים למרות שאני באה מרקע של משפחה בה לא דיברו על רגשות וכמעט לא דיברו על כלום. איך יוצרים שיחה איתו?.

שלום רונה, צורך מוכר וידוע של הורים הוא להעניק לילדיהם את מה שהם לא קיבלו בעצמם מהוריהם ומה מצער שאנחנו בדיוק חוזרים על הטעויות של הורינו. אבל התמונה אינה שחורה כמו שהיא נשמעת. אחת התכונות היציבות ויש לציין בעלת הבסיס הגנטי הכי מוצק הוא מופנמות לעומת מוחצנות. למרות שמוקדם לקבוע זאת, בנך כנראה שייך למחנה המופנמים. וזה לא אומר עליו שום דבר רע ו/או מדאיג! ממש לא! לאנשים מופנמים יש עולם עשיר, עומק, הם יוצרים קשרים מעמיקים עם הזולת, ומשדרים אמינות. פעמים רבות הם הופכים להיות אנשי סודם של אנשים אחרים. אז, נכון, אם בנך יתפתח להיות אדם מופנם, הוא לא יהיה "מסמר המסיבה". בעניין הצורך שלה ליצור תקשורת עם בנך, יש לי הרגשה שככל שתתאמצי בעניין, כך זה יתרחק ממך. יתר על כן, המאמצים הללו ישדרו לילד את המסר שמשהו לא בסדר עם העובדה שהוא מופנם. מה שחשוב הוא להעביר את המסר שבמידה והוא ירצה לדבר, את תמיד תהיה שם כדי לשמוע אותו. בטוחני שתמצאי את הדרך המתאימה להעביר את המסר הזה בסגנון האישי שלך. בהצלחה, ד"ר גידי רובינשטיין