אישיות גבולית?

שלום רב, אני בת 23 ובשנתיים וחצי האחרונות התמודדתי עם בעיה של בולימיה. הפסיכיאטרית האישית שלי אמרה שבולימיה אינה בעייתי המרכזית משום שהדחף להקיא היה מתעורר רק בעתות לחץ. בכלל כל פעם שמשהו היה מלחיץ אותי <בלימודים /עבודה/ אנשים...> אני חווה אישזהשי תוקפנות פנימית ורצון להתפרק......אני נרגעת ע"י שריטות, בולמוסי אכילה, פעם אפילו כיביתי סיגריות על הבטן מרוב תסכול בתקופה קשה.... יש לציין שאני אדם מאוד נוח ונעים לזולת. אני מודעת לעצמי ובד"כ שלווה כלפי חוץ. התנודות החזקות הן פנימיות ומתרחשות בעיקר ביני לבין עצמי..... הפסיכיאטרית שלי אמרה שהיא חושבת שאני "קצת" גבולית... כלומר לא במידה חמורה. אני בת 23 כפי שציינתי ומעולם לא הייתי במערכת יחסים עם בני המין השני. ההתעניינות שלי במין החלה לפני כשנה ומשום מה מצאתי את עצמי נמשכת ליחסים בעלי אופי של שליטה, בדסמ וכ'.... אני מדברת כרגע הרמה התיארוטית בלבד כי בפועל איני פעילה מינית ... בכל אופן, עשיתי מחקר קטן משלי על BPD ויש הרבה דברים שאני מוצאת אותם נכונים והרבה שלא..... למשל הצפות רגשיות מאפיינות אותי, שימוש בכאב פיסי כדי להקל על מועקה פנימית, תחושת זהות לא מגובשת, המון המנעות, בעיקר מקרבה אינטימית.... יש לי רשימה ארוכה של בעיות ואני לא בן אדם מסתגל כ"כ... והכעס והתוקפנות שבי הם לחלוטין מופנים כלפי עצמי, לעולם לא החוצה, ויש לי המון שינויים מהירים במצב הרוח, אבל השאלה שלי היא מה הופך את זה לBPD? באותה מידה היא יכלה לומר שיש לי הפרעות במצב הרוח ולא הפרעת אישיות..... נכון שהעיסוק הוא בתווית וזה לא הכי אפקטיבי עכשיו, אבל בכ"ז מעניין אותי לדעת למה היא אמרה את זה...... אני אדם שקשה לו, לא אדם שקשה להיות איתו..... יש הבדל לא?

שלום אני, הפרעת אישיות באשר היא הינה דפוס מוקצן של תכונות אישיות הקיימות אצל כולנו במידה זו או אחרת אך אצל הסובלים מהפרעות אישיות (שונות) ישנן תכונות מוקצנות הפוגעות בהסתגלות לסביבה וגורמות סבל לאדם ולעיתים קרובות גם לסביבתו. אני משער שמה שהפסיכיאטרית התכוונה לומר הוא שיש לך קווים של אישיות גבולית, כלומר, אולי אינך עונה על כל הקריטריונים, אבל יש מספיק תופעות האופייניות להפרעת אישיות גבולות, כמו למשל הניסיון לפצוע את עצמך כדי להרגיש את הגבול בינך ובין הסביבה באופן מוחשי. תופעה כזו, למשל, אינה קיימת אצל אלה הסובלים רק מהפרעות במצב הרוח. בברכה, ד"ר גידי רובינשטיין

אני יקרה.. קודם כל אני מבינה אותך לחלוטין. אני בגיל שלך, ומעולם לא חשבתי שמישהו יתאר באופן כל כך מדויק מה שאני מרגישה. גם אני הולכת לטיפול, וגם לי הדביקו לא פעם אחת "אבחנות", שלאחר שבדקתי אותן גיליתי שהן לא כל כך נכונות. וזה מאוד מרגיז!! יש דבר כזה (בדקתי באינטרנט) "פציעה עצמית". הרבה פעמים מטפלים מדביקים BPD כי הם לא יודעים איך להתמודד עם הבעיות שלנו. אני ממליצה לך להיכנס לאתר "סהר" ולקרוא על זה יותר. על תתני לאף אחד להצמיד לך כינויים שלא נוח לך איתם, ועל תתביישי להגיד מה את מרגישה.. אני כאן, אם תצטרכי לדבר... חברה (מהלב)