קנאה, חוסר בטחון או תחושה מוצדקת ?

שלום לדר' רובינשטיין, אני בדילמה קשה ביני לבין עצמי, ולא ממש יודעת מה נכון, מה מקובל, ומה להחליט.... האם נכון, לדעתך, שלגבר נשוי יהיה קשר ידידותי עם שותפה לעבודה, והוא אף יזמינה לביתו ? (גם היא נשואה +) אני בדילמה בסוגיה זו. מחד, מה רע ? מאידך, נראה לי שזו חריגה בוטה מיחסי עבודה 'תמימים'. ואני לא יודעת איך לקבל את זה... האם אני סתם קנאית ? נראה לי שהאשה אמורה לספק עבורו את ה"ידידות", וקשר ידידותי אינו ראוי ואינו לגיטימי. אני טועה ? חשוב לי לציין שמדובר בקשר ידידות עם בחורה שאינה עובדת איתו באותו מקום עבודה. אלא במקום אחר, אך מתקשרת מעת לעת (למשל, לספר לו שעברה מקום עבודה וכד'...), ויתרה מכך, מתקשרתבמיוחד למקום עבודתו על מנת לאתר אותו !!! הסיפור הוא כזה: אנו נשואים כבר 10 שנים. ידענו עליות, ירידות, משבר קשה שכלל גם בגידה, טיפול זוגי, ובסה"כ, כמדומני, יש בינינו כיום אהבה רבה. אני איני עובדת כרגע. גם כשעבדתי לא נהגתי להזמין ידידים לביתי. לבעלי יש ידידה מהעבודה, שכאמור, מדי פעם משוחחים טלפונית, וכד'. נראה לי שהוא די נלהב ממנה, ומאופיה. את השיחה הראשונה ביניהם (היא התקשרה) שמעתי די במקרה. הוא לא נלהב שזה קרה בנוכחותי, וניסה ל'נפנפה'.הרגשתי זאת והערתי לו על כך. לאחר שהערתי לו על כך הוא קיבל את דבריי, ולאחרונה הוא עדכן אותי שהיא שוב התקשרה. (לאחר מספר חודשים מהשיחה הקודמת). היא סיפרה שהם נוסעים לטיול בחגים באיזור מגורנו, והוא הזמין אותה לקפוץ לבקר בביתינו. אני חשה ממש לא נוח עם הענין. מחד, אני שמחה שהוא הרגיש נוח לספר לי שהיא התקשרה. מאידך, אני לא מוכנה לתת לגיטימציה לקשר שלהם. (ובטח לא מוצא חן בעיניי שהיא מקפידה לשמור איתו על קשר, ולאתר אותו במיוחד....) בעיניי, יחסי עבודה צריכים להתקיים במסגרת העבודה. ואני לא רוצה שיכנסו אליי הביתה. כמובן שעם זה היה גבר היה י יותר קל. אך גם בעלי הוא לא טיפוס שמיד מזמין חברים מהעבודה הביתה, כך שקשר כזה בהחלט חריג. (מעולם לא הוזמן אלינו הביתה ידיד/המהעבודה). מה דעתך ? אני לא רוצה להגבילו מצד אחד, ולהשמע כקנאית חסרת תקנה. ומצד שני, לא רוצה לעשות משהו שממש לא נוח לי איתו. נראה לי מאוד לא לגיטימי קשר כזה, שלא ברורה לי מהותו. אני מרגישה איום על יחסינו. אנא, הצעתך. האם אני טועה בגישתי ? האם נראה לך מקובל שבעל יזמין איזו ידידה שהיו לו בעבר קשרי עבודה עימה (וכיום אין) לביתו ?

שלום אורנית, המילה "ידידות" היא מילה שמורה לתיאור קשר שאינו כולל יחסים אינטימיים. בצדק או שלא בצדק, ידידות אינה נחשבת בגידה בחיי נישואין ואילו קשר אינטימי נחשב בגידה כזו. זאת למרות שידידות נפש יכולה להיות הרבה יותר משמעותית מקשר מיני גרידא. אני לא חושב שאת צריכה לחפש "צדק". את צודקת כי כך את מרגישה. השאלה אם את רוצה להיות צודקת או חכמה. אני מבין שהקשר הידידותי (בהנחה שהוא אפלטוני) תורם לחוסר הביטחון שלך והייתי מציע לך להתמקד ביחסים שלך עם בעלך ולבדוק כיצד שניכם יכולים לגרום לכך שתחושי בטוחה יותר בקשר. מאחורי חוסר הביטחון שלך מסתתרת תחושת נחיתות, לפיה אינך שווה מספיק עבור בעלך ולכן כל "תוספת" שלו לחיי הנישואין נתפסת על ידך כאיום. נראה לי שזה צריך להיות נושא לטיפול אינדיבידואלי או זוגי. ברור, שאם תנסי להגביל את הקשר הידידותי של בעלך, הדבר רק יקלקל עוד יותר את חיי הנישואין שלכם. זו גישה כוחנית הנובעת מחוסר ביטחון, בעוד הגישה המומלצת היא גישה מאוזנת המבוססת על היגיון והבנת צורכיכם. המלצתי היא, כאמור, להתמקד ביחסים ביניכם ולטפל בהם. בהצלחה, ד"ר גידי רובינשטיין

למרות שאני מסכימה עם חלק מדבריך. אני מנסה לחשוב מה באמת מפריע לי בסיטואציה הנוכחית, ומדוע היא אכן מהווה עליי איום. נדמה לי שהקשר הזה מפריע ומאיים בעיקר משום שהוא הוסתר ממני מלכתחילה. כפי שסיפרתי, נקלעתי לשיחת טלפון מקרית ביניהם, כששמתי לב שבעלי מנסה לסיימה כמה שיותר מהר, וכי מפריע לו ששיחה זו מתרחשת בנוכחותי. הבהרתי לבעלי נקודה זו, שמאוד פגעה בי. והוא אכן הבטיח שדבר זה לא ישנה. ייתכן ואילו היו הדברים פתוחים וגלויים, זה היה מפריע לי פחות. אם כי חששות יהיו שם תמיד כנראה. מה גם שחווינו בעבר משבר אמון מאוד גדול, שכלל גם בגידה, ואני מוצאת עצמי מתקשה להתגבר על כך לגמרי, למרות טיפול זוגי, ולמרות החלטה לעשות זאת, ולמרות בחירה משותפת להמשיך בחיים משותפים. החרדה תמיד נמצאת שם. אגב, הבהרתי לבעלי כי הסיטואציה הנוכחית (לפיה אותה בחורה טרחה לחדש עימו קשר, למרות שאין ביניהם כיום קשרי עבודה) גורמת לי לאי נוחות מסויימת, ולהטרדה. בעיקר משום שלא מדובר באיזו חברת ילדות, או שותפה קבועה עבודה, אלא בבחורה שהוא עבד מולה תקופה מסויימת, ולא ברור המניע שלה לחידוש הקשר ביניהם. בעלי הסכים לנתק איתה את הקשר אם הדברים כ"כ מפריעים לי, אך אני מודה שהחלטה זו שלו אינה קלה לי. היא אולי נוסכת בי יותר בטחון אך איני שלמה איתה לחלוטין. לאור זאת, אשמח לשמוע דעתך או אולי המלצתך לספרים מעניינים לחיזוק הבטחון/העצמה אישית/הערכה אישית. אשמח לשמוע דעתך בנקודות הבאות: 1) בהנחה שלא מדובר בחברת עבודה (מישהי שעובדת איתו כרגע בצמוד) או חברת ילדות אלא מישהי שעבדה מולו לפני חודשים רבים - מה המקום לחברות זו בחיי נישואין ? (נדמה לי שהיה לי קל יותר לקבל ידידה מהעבודה או חברת ילדות מאשר ידידה מסוג זה, שפתאום טורחת לחדש קשר...). 2) לאור נסיון ההסתרה הקודם של קשר זה - כיצד אוכל בכל-זאת להגיב עניינית לסיטואציה זאת כך שלא אכפה עליו ניתוק קשר מחד, ומאידך, לא אחוש מאויימת. מסובך ומבולבל.... חשוב לי לציין כי בעבר הכרתי חברותיו לעבודה. אבל הן היו אכן חברות מהעבודה ולא משהו מהעבר.... תודה.

איפה התגובה ??