בכי וצרחות כל בוקר

שלום כבר שבוע יום יום בבוקר בחניה של הגן מתרחשות סצנות פרידה ביני לבן ילדי בן ה-4 הגן אותו גן הגננת חדשה 2 חברים נוספים עימו אך לא מעניין אותו כלל שיש מכרים בגן הוא לא מעונין להשאר לא מוכן להקשיב ולהבין שאנו מחויבים למקום עבודה החשש העודף שלי ההיסטריה בא הוא נמצא ברגע עזיבתי צרחות ובכי איומים זעקות למרחקים"אמא אל תעזבי אותי ,אמא אל תלכי " ממש סרט תורכי עם סוף עצוב , אחרי שיחות ושיחות חצי שעה כל יום בגן אני הולכת כשמחזיקים אותו בכח הוא זועק לא נרגע ממשיך לבכות עד שאין לו אפשרות לדבר הגננת מתקשרת אני מהעבודה מנסה להרגיעו מבקשת שישתה מים ועוד מבטיחה שאם יפסיק לבכות אני אאסוף אותו מוקדם יותר . היום נשברתי כלום לא עוזר קניתי לו אקוריום כמו שהבטחתי אם הוא יתגבר וכל מה שאני מדברת עושה ברגע העזיבה כלא היה הוא נכנס להיסטריה ושוכח ה כ ל . מה עושים ?

שלום ירדן, לפי תיאורייך, את מתייחסת אל הילד כאילו הוא עשה משהו רע ואם יקבל חיזוק מתאים, כמו האקוויריום, הוא יפסיק להיות ילד רע ויהיה ילד טוב. האמת שהילד סובל מאוד. ילד בגיל 4 גם אינו מסוגל להתחשב בכך שיש לך מחויבות כלפי מקום העבודה. אני יכול להציע לך 3 מישורי פעולה: (א) אני מבין שהוא היה בגן הזה לפני שנה ורק הגננת התחלפה - כלומר, למסגרת הגן הוא התרגל אך ייתכן שאינו מסתדר עם הגננת החדשה ואחת האפשרויות שעוד מוקדם לחשוב עליה היא לבדוק את האפשרות שהגננת הזו אינה מתאימה לו ולהחליף גן. (ב) כל עוד הוא בגן הזה, לא הייתי נוקט בשום צעדים שיש בהם כדי לשדר לילד את החרדה שלך, או ליתר דיוק את השפעת החרדה שלו עלייך. למשל, לא הייתי מאפשר לו לדבר איתך במהלך היום ולא הייתי מפצה אותו על הסבל שנגרם לו מהישארותו לבד. כך הוא רק מקבל חיזוק חיובי על החרדה שלו, חיזוק שהופך אותה למשתלמת. אנו נמצאים כשבוע מיום תחילת השנה והייתי מנסה לראות איך הוא מסתגל כשאינו מקבל שום יחס מיוחד. לא נראה לי שהוא ימשיך לבכות כל השנה, אפילו לא חודש אחד. (ג) אם התופעה ממשיכה מומלץ לפנות לפסיכולוג החינוכי הקשור לגן הזה ולהתייעץ. בהצלחה, ד"ר גידי רובינשטיין