אבל פתולוגי...מה עושים?

אני בת 28. אמי נפטרה לפני 4 שנים. מאז אני עדיין מתאבלת. אני בעיקר סובלת מחרדות שקשורות במוות ובמחלות ובהזדהות איתה ועם מה שעבר עליה. אני לא יכולה להתמודד עם מוות ומחלות של אנשים מסביב ואפילו לא עם הצטננות פשוטה. אני מתוחה מאד וסובלת כמעט כל הזמן ומתגעגעת אליה בטירוף. אני מטופלת מאז שחלתה ונפטרה אצל פסיכולוגים וגם מקבלת סרוקסט וקלונקס להרגעה וכלום לא עוזר. מה עושים? האם זה העתיד שלי? אני נשואה ורוצה להביא ילדים לעולם ומרגישה שאני לא מסוגלת להיכנס להריון בגלל הפחדים והמצב הנפשי שלי.

שלום פרח, אין ספק שמות אמך היה אירוע טראומטי וטראגי בחייך, אך לפי תגובתך, סביר להניח שהיה בסיס מוקדם להתפרצות משבר כל כך ממושך. קשה מאוד לדעת אם הטיפול עוזר או לא, כי איננו יודעים מה היה בלעדי הטיפול (בד"כ איננו מודעים כל כך להיבט המניעתי של הטיפול). עם זאת, ברור שהטיפול אינו מניב תוצאות משביעות-רצון ולכן הייתי מציע לשקול יחד עם המטפל שינוי כלשהו בשיטת הטיפול ובטיפול התרופתי. ייתכן שהוספת טיפול קבוצתי עשויה להחיש את ההתקדמות. קשה לנחש מבלי לדעת מה קורה בטיפול עצמו ומבלי להכירך אישית. יש בוודאי גם הרבה דברים שאת יכולה לעשות בחייך בנוסף לטיפול או במקביל לו כדי לקדם את חייך. הטיפול מתרכז בך עצמך אך ישנן הסחות דעת מבורכות כמו השתתפות בחוגים וכל דבר אחר שיכול לחזק את הצדדים החזקים שלך במקום רק לנבור בחלקים הפחות חזקים. בהצלחה, ד"ר גידי רובינשטיין