איך זה עובד אצלכם הפסיכולוגים

חשבתי לעצמי על המבט של הפסיכולוגית שלי והייתי מגדירה אותו כך: מבט שאומר הכל ללא צורך בשום דבר נוסף , מבט עוטף המקרין חום ואומר אני אוהב אותך, בלי צורך להוסיף דבר נוסף. כשיושבים שם זה נוח ונחמד (וקצת מביך) אבל לאחר כמה זמן אני תוהה לעצמי כיצד רוחשים את המבט האמפתי האם בלימודי התואר?! האין בו משחק? אנחנו הרי עוברים אצלכם כמו סרט נע (בסך הכל אנחנו הקלינטים שלכם) האם כל אחד מקבל מבט זה בשעה שלו? האין זה בעצם "עבודה בעיניים" ומשחק של שעה בשבוע? הרי זה לא הגיוני שתאהבו ותחבבו כל אחד מהמטופלים שלכם בגלל שהוא החליט לבחור בכם!!

שלום רחל, את משתמשת במילים מאוד גדולות. אני בהחלט יכול להזדהות עם מצוקתו ורגשותיו של מטופל ומן הסתם יש לכך ביטוי בשפת הגוף שלי בזמן השעה הטיפולית. זה לא אומר שאני אוהב את המטופל כמו שאב אוהב את ילדיו או גבר את אשתו, אך בהחלט מתכוון לשדר שאני מזדהה עם המצוקה ומבין אותה. בהצלחה, ד"ר גידי רובינשטיין