איך לעשות את זה בלי לפגוע?

דיון מתוך פורום  פסיכותרפיה

15/10/2004 | 12:33 | מאת: דוד

שלום ד"ר רובינשטיין, בפסח שעבר תיארתי כאן כיצד אחת מידידותיי הזמינה אותי לסדר פסח ולאחר מכן אמה התקשרה אליי וביטלה את ההזמנה ברגע האחרון כי הייתי לאחר מחלה והיא חששה שמא אדביק את הנכד. בזמנו יעצת לי לערוך את המאזן בין העריריות שלי ובין ההשפלה שבדבר והחלטתי שהואיל והקשר גם כך אינו אטרקטיבי עבורי אני מעוניין לנתקו. עם זאת, חשוב היה לי לא לעשות את הניתוק בצורה פוגעת הואיל וידידתי עצמה מעולם לא הזיקה לי, נהפוך הוא, אלא שהיא אישה משעממת החוזרת על אותם סיפורים שוב ושוב ללא הרף. עד עתה נהגתי, לדעתי, בצורה שלא הייתה משאירה מקום לספק אצל כל בר-דעת. אינני מחזיר לה טלפונים וכמובן אינני מתקשר מיוזמתי. ואולם ככל שאני נמנע ממנה, מתרבים הטלפונים. מדובר בטלפונים יומיומיים ולעיתים קרובות בסדרת טלפונים (3 לפחות) בזה אחר זה, לפעמים עם השארת הודעה בתא הקולי ולפעמים בלי, דבר שמהווה ממש הטרדה. היו לי פה ושם שיחות קצרות איתה בהן ניסיתי להתחמק מכל מגע איתה. אפס. ככל שדוחים אותה, היא נדבקת יותר. כיצד להבהיר לה בצורה לא פוגעת שאינני מעוניין בקשר ובעיקר כיצד למנוע את סדרות הטלפונים המטרידות מאוד? תודה, דוד

לקריאה נוספת והעמקה
16/10/2004 | 00:24 | מאת: ד"ר גידי רובינשטיין

שלום דוד, איך שהוא אתה נשמע מאוד אמביוולנטי לגבי הרצון שלך לסיים את הקשר לחלוטין. אולי המצב הנוכחי מטריד, אך הוא משאיר לך דלת פתוחה לידידתך, ומצד שני, אינו מחייב אותך להיפגש איתה. אני מאמין לך שהאישה הזו משעממת אותך ונראה לי שרציונאלית הגעת למסקנה שאחרי הפגיעה שאירעה בפסח כל הקשר הזה לא שווה לך. עם זאת, אתה משתמש במילה עריריות, שמתקשרת לבדידות קיצונית, ולהרגשתי עצם הידיעה שהידידה הזו קיימת, אפילו כמטרידה טלפונית בשלב זה, נותנת לך משהו. זו ההרגשה שלי וייתכן, כמובן, שאני טועה. בהצלחה, ד"ר גידי רובינשטיין

מנהל פורום פסיכותרפיה