דכאון מתמשך - שאלה לדוקטור

אני סובל כבר הרבה שנים מרגשי נחיתות ומדכאון קל יחסית שמלווה בחרדה ומתחים. טופלתי בעבר ע"י תרופות מסוגים שונים שלא דגדגו לי את קצה הבעיה. לפני מספר שנים עברתי ניתוח נגד הזעה בכפות הידיים שגרם לי להזעה מפצה קשה בכל הגוף. זו תופעת לוואי ידועה שהרופא לא סיפר לי עליה לפני הניתוח. הרבה החלטות בחיים שלי נעשו בגלל רגשי נחיתות כולל הניתוח הנ"ל. מאז הניתוח אני לא מפסיק להאשים את עצמי (24 שעות ביממה) על ההחלטה האומללה ועל שהאמנתי ברופא המנתח ששיכנע אותי. רציתי לשאול איך ניתן לצאת מן המעגל הזה של רגשות אשם, הלקאה עצמית ורגשי הנחיתות שרק התגברו לאחר הניתוח. האם פסיכותרפיה יכולה לעזור בהתחשב בעובדה שאני מאוד ביקורתי כלפי עצמי ויש לי נטיה להצטער על דברים שעשיתי גם לאחר 20 שנה?

שלום שרון, התרופות לא דגדגו את קצה הבעיה, כי תרופות נועדו להקל על הסימפטומים המציקים של הדיכאון והחרדה (ולעיתים קרובות יש לכך חשיבות מכרעת, אפילו של חיים ומוות), אך הן לא נועדו לעקור את הבעיה מן השורש. לכך בדיוק נועדה פסיכותרפיה. הביקורתיות העצמית שלך אינה עומדת בסתירה לפסיכותרפיה. להפך. היא כנראה אחד התחומים שיש לטפל בהם במסגרת פסיכותרפיה ע"י ליבראליזציה של מערכת הערכים שלך ולגטימציה לטעות כמו לכולם. שים לב שבמקום לכעוס על המנתח שלא היה ישר אתך אתה מתעל את הרגשות השליליים כנגד עצמך וכועס על עצמך, כשכלל לא היו לך הנתונים לקבל את ההחלטה הנכונה כי המנתח לא סיפק לך אותם. הפניה זו של כעס כלפי עצמך במקום כלפי הסביבה היא אופיינית מאוד לדיכאון וניתנת לטיפול רק במסגרת פסיכותרפיה עם או בלי טיפול תרופתי במקביל. בהצלחה, ד"ר גידי רובינשטיין