זוגיות בפרק ב'

זוגי ואנוכי ביחד כבר 3 שנים. שנינו גרושים, אני עם שני ילדים והוא ללא ילדים. לאחרונה איחדנו את מגורינו, אנחנו חיים עכשיו בבית אחד עם שני ילדי, מערכות היחסים מצויינות, והאהבה פורחת. זוגי מעוניין בילד משותף, ואני בלחץ. מעבר לעובדה שהמודל שקיים אצלי בראש על גידול ילדים מושפע מהזוגיות הקודמת שלי (וזה היה רע), אני גם מרגישה היום שאחרי שעברתי משבר מאד גדול כשהתגרשתי והצלחתי לבנות את חיי לשלמים וטובים, מפחיד אותי להכנס שוב למערכת שיוצרת איחוד מלא. אני שמרתי עד היום (למרות הזוגיות הבאמת טובה) על עצמאות מלאה תוך תחושה של- אם אי פעם תגמר מערכת היחסים הזו אני על הרגליים, יש לי את העולם הפיזי השלם שלי ואני יכולה לחזור לחיות עם שני ילדי ולהצליח לדאוג לכל צרכינו מבלי לבנות הכל מחדש. אני מבינה שכנראה יושבת עלי טראומה מעברי שלא נותנת לי מנוח, והייתי רוצה מאד להכנס לתוך הרחבת המשפחה בלב שלם לגמרי, אבל אני לא בטוחה שאני רוצה להפטר ממנגנוני ההגנה שמאפשרים לי עכשיו לחיות את חיי עם משענת עצמית שמקנה לי בטחון, ואני מוצאת את עצמי במבוי סתום.

שלום הגר, אם את מרגישה שיושבת עלייך טראומה, כלשונך, באמת כדאי שתפני לייעוץ מקצועי פנים אל פנים. אם את מרגישה שאם תלכי עד הסוף בקשר הזה עצמאותך תיפגע, את יכולה לפתח בתוך קשר טיפולי יכולת לווסת את הגבולות כך שגם בתוך קשר מחייב לא תאבדי את עצמך. אם את מרגישה שעצמאותך תיפגע בעקבות הבאת ילד נוסף לעולם, הדבר עלול לפגוע גם בילד עצמו, שתרגישי שהוא זה שפגע בעצמאותך ותנקמי בו על כך בצורה לא מודעת ולא מכוונת. בהצלחה, ד"ר גידי רובינשטיין

אני לא מרגישה שיושבת עלי טראומה, אני רק רואה שדברים שנראו לי טבעיים וטריויאליים לגמרי בפרק א' , הופכים למסובכים ואולי קצת מאיימים בפרק ב'. ותודה שהעמקת בהבהרת הסכנה שכרוכה בהבאת ילד לעולם מתוך הססנות, לא כי הילד לא אהוב, אלא כי תהליכים לא מודעים עלולים לגרום לי להפיל עליו עוול לא בכפו, זה היה חשוב לי לשמוע.