גישה טיפולית.

שלום דוקטור. אני נמצאת בטיפול מזה כ-10 חוד'. נראה שהמטפלת שלי "לא מעוניינת" או לא מתייחסת בכל מה שקשור בעברי... היא כל הזמן מדברת איתי על כך שאני צריכה לצאת לעבוד וכל מה שקשור בזה. הגישה הזו לא מוצאת חן בעיני (והבהרתי לה את זה). שאלותיי הם: האם זוהי גישה טיפולית ידועה (שכאילו "צריך להמשיך הלאה...")? והאם כדאי לעזוב טיפול בגלל זה? בברכה, L.L.B

שלום LLB, אני מציע לך לחזור ולפתוח את הנושא לשיחה. השערתי היא שמדובר בשיקול מכוון של הפסיכולוגית לא לגלוש לחיטוט עצמי שמא תשתמשי בטיפול כתחליף לחיים עצמם. יש, כמובן, גם גישה התנהגותית-קוגניטיבית המתמקדת בכאן ועכשיו, אך לא נשמע לי שזה יישום שלה. הישארות או עזיבת הטיפול צריכה, לדעתי, להיקבע עפ"י איכות הקשר שנוצר בינך ובין המטפלת. בהצלחה, ד"ר גידי רובינשטיין

אז זהו. שאני מרגישה שהטיפול שלה לא מועיל לי. ת'אמת? לא היה לי אף מטפל/ת שכן עזר לי בהתמודדות היומיומית שלי עם הבורדרליין (בעיקר אבל לא רק...). ועברתי די הרבה מטפלים לצערי... רציתי לשאול דוקטור, אם תוכל להמליץ לי על מטפלת מוסמכת בהפרעת אישיות גבולית באזור ירושלים, ומיכוון שאני יודעת שאינך נוהג להמליץ על שמות מטפלים בפורום, אודה לך אם תשלח לי אימייל (ברשותך) - llb0@walla.com בברכת יום טוב, L.L.B

רציתי גם לשאול דוקטור, אם זה נכון שאסור שפסיכולוג יטפל בשני מטופלים עם בורדרליין בו זמנית...