לחץ לחץ
דיון מתוך פורום פסיכותרפיה
אני סובלת מחשדנות יתרה כלפי אנשים.כלומר,מראש אני מגדירה שהאדם העומד מולי בעל אינטרסים אני פשוט לא רגועה בחברת אחרים כי אני מנסה תמיד לחשוב מה הם רוצים/מצפים ממני.לפני כמה שנים בשתי מערכות יחסים הייתי כ"כ חשדנית שזה הוביל לקנאה חולנית ממש הייתי מעסיקה עצמי באינסוף מחשבות ובודקת כל דברץ מערכת היחסים שאני נמצאת בה כיום מאוד הרגיעה אותי כי יצר הקנאה פשוט דעך אני לא יודעת אם מדובר באהבה פחותה או בגבר שלא גורם לי להרגיש שמשקרים אותי. יוצא כך שמכל סטואציה אני מתחילה לחשוב "ניסו לעבוד עליי" ואז אני ממש כועסת.לדוג' בעל בית שהבטיח דבר ולא קיים יכול להוציא אותי מדעתי.מה שקורה זה שאחרי שאני חושבת שלילי אני מבינה שזה כן היה חכם כי החשדנות גרמה לי שלא אפול בפח כלומר שלא אתאכזב שכן המחשבות היו נכונות וצדקתי לדביה החשדות אולם לפעמים אני חושבת שעדיף לטעות ולא לשבור את הראש כל היום במחשבות.אני מאוד קפדנית בכל מה שקשור לכל דבר בעבודה אני משתדלת להקפיד מאוד דבר שלעיתים גורם למנלת לומר לי שאני "קרציה" אני בוחנת כל מילה שנאמרת לי וזוכרת אותה במדוייק.אני גם חייבת להגיב לכל דבר בד"כ בשלילה כאילו להרגיש "שונה".הדעות שלי בד"כ בוטות ובסטואציות חברתיות לא נוח לי כי איני יכולה לבטא בדיוק את מה שבא לי. סטואציה נוספת שקרתה לי הייתי בחוג ריקוד ובמקום להתרכז בכיף ובריקוד עצמו חשבתי רק למה אני לא מצליחה וכולן יודעת לרקוד ושאני נראית שמנה והנה המדריכה תבדוק אותי מול כולן ולא אדע כיצד להתמודד יתכן ובשל כך אני פשוט לא ניגשת לדברים שכ"כ רציצי לעשות מפחד "הכשלון"..מחוסר ההערכה ומהמחשבה שאף אחד לא תמים ומחפש את טובתך.אני כ"כ מרגישה שאני צודקת בהתנהגות שלי כי יש חיזוקים לכך אבל קשה לי לחיות כל הזמן לפי חוקיות מסויימת.(דוגמא נוספת:אני לא יצא בערב כשאני יודעת שאני יעבוד בוקר למחרת גם איני מרגישה עייפה אשן בשעה מאוד מסויימת) אם יש לי משימה ארגיש לחץ כאילו שאני נמצאת "במלחמה" ואני חייבת עכשיו לסיימה
שלום רעות, מה שמשותף לכל הבעיות שאת מתארת הוא צורך עצום בשליטה. ברור שלכל אדם יש אינטרסים ובין אנשים יש ניגודי אינטרסים, אך קשה, קשה מאוד, לחיות כל הזמן תוך מודעות מלאה אך ורק לאספקט הזה של החיים, ובעצם לחיות כל הזמן במלחמה, ולא סתם במלחמה אלא במלחמה של אחד (את) נגד רבים (כל אחד אחר). גם קשה להיות מושלם בכל דבר. אני רק יכול להציע לך לפנות לטיפול פסיכולוגי ולחוות סוג אחר של קשר. אמנם גם בקשר זה יש למטפל אינטרס כלכלי, אך פרט לכך, בתור התחלה, שעה בשבוע תנוחי קודם כל מהמלחמה הקשה שאת מנהלת נגד העולם, ואולי תיווכחי לדעת שפרט לניגודי האינטרסים יחסים בין אנשים הם הרבה יותר מורכבים ואנשים זקוקים זה לזה מעבר לסיפוק הצר של האינטרסים המיידיים שלהם. אני משער שחסרה לך חוויה של אמון בסיסי בזולת שמקורה בילדות המוקדמת ותוך שיתוף פעולה שלך ניתן לעזור לך לעבור חוויה מתקנת בטיפול. כמובן שבהתחלה תהייה לך התנגדות עזה לכך, אולי היא תתבטא בעצם העובדה שאת צריכה לשלם, אולי תספרי את השקלים ותמדדי את הדקות, אך צריך להתחיל מאיפה שהוא ואני לא מכיר דרך אחרת. בהצלחה, ד"ר גידי רובינשטיין
מנהל פורום פסיכותרפיה
