פליטות פה??!!@@

היי, אני רציתי לדעת מה יכול להניע אדם (אני) לומר מה שבא לו ברוב המקרים ללא "מעצור" כלומר בעבודה לא תמיד ראוי לומר הכלללל למנהל האישי או לתת לו הרגשב שאני מעליו או ביחסי חברות אני תמיד אוהבת להרגיש בעלת השליטה והחוזק וממש "לדכא" אחרים. אולי זה לא ממש נראה לאחרים כי אנימשתדלת ליפייף את ההתנהגות בחיוך צחוק ושינוי הנושא כאשר אני מבינה שבעצם זה היה חסר טקט.אני ממש לא שולטת בזה אני לא מרגישה שאני יכולה להיות תחת מישהו ולתת לו את ההרגשה הזו אולם מצד שני לא הייתי מסוגלת לקחת על עצמי תפקיד ניהולי/בכיר בשל חוסר בטחון טוטלי מה שממש מעיד על ניגוד חד האם זו צורת התמודדות?? כשאני שואלת קרובים הם צוחקם כאשר אנימסבירה שכלל אין לי בטחון.במהלך השבוע יש לי בחינה לעבודה חדשה שחשובה לי אני לא יודעת כיצד להותיר רושם חיובי..בראיון הטלפוני נראה לי ששוב הפגנתי תשובות שהן לא לענין אני ממש מבועסת מזה..מה עושים???

שלום דנית, נראה שהשאלה "מה עושים?" אינה רלוונטית עבורך כי את יודעת שאינך נוהגת כשורה בזמן אמת, אך משהו כופה עלייך להתנהג אחרת (את מוזמנת לקרוא את המאמר על מתן עצות בטיפול פסיכולוגי בהקלקה על האייקון השמאלי בדף זה). השערתי היא שבגלל דימוי עצמי נמוך את מחבלת במעשייך ואינך מרשה לעצמך להתקדם בצורה זו. ייתכן שאת בודקת מה הגבול שהזולת, ובעיקר הממונים עלייך, יקבל אותך או במילים אחרות, עד כמה את אהובה בכל תנאי והתנאים שאת מציבה קשים. המלצתי היא שתפני לטיפול פסיכולוגי בגישה פסיכודינאמית חקרנית בה תבררי לעצמך איפה נדחית, מדוע את מחבלת באפשרותך להצליח ותאפשרי לעצמך לעבור חוויה מתקנת עם המטפל, שאמור לקבל אותך בכל תנאי בגבולות של המסגרת הטיפולית. בהצלחה, ד"ר גידי רובינשטיין