מה אתה אומר על מטופל שמתקשה לתת אמון בפסיכולוגים (

רוצה לדבר עם זרים על העולם שלו, על מחשבותיו, וכו' כי הן פרטיות , עוד לא מגובשות וכו' )אבל נשלח , ע"י שכנועים והוראה מסמכות יותר גבוהה ממנו, אחרי שעבר פגיעה והרשויות- ביטוח לאומי/פסיכולוגים של מחלקות בהן הוא עובר ואף הוריו, המליצו-הורו-שלחו אותו לטיפול, ולעוד טיפול וכן הלאה?

שלום הופמן, קשה עד בלתי-אפשרי לטפל באדם שאינו פונה ביוזמתו לטיפול. מה שאתה כותב הוא שאותו אדם מופנה לטיפול ע"י גורמים שונים, כלומר, המוטיבציה לטיפול אינה שלו, אלא אנשים אחרים רוצים שיילך לטיפול. בהיעדר מוטיבציה ברור שקשה לו לתת אמון באנשי המקצוע שאליהם הוא לא רוצה למעשה ללכת. לעומת זאת, הוא סובל ממצוקה, את חבריו ומכריו הוא כבר מכיר ולכן קל לו יותר לתת בהם אמון ולספר להם על מצוקותיו. בהצלחה, ד"ר גידי רובינשטיין