לד"ר רובינשטיין שלום
דיון מתוך פורום פסיכותרפיה
בעבר תוך כדי נסיעה על אופניים, הידרדרתי איתם בחריקת גופי על כביש אספלט ונפלתי איתם. מאז מידי פעם, כמו עכשיו תוך כדי נסיון לישון, אני מרגישה צמרמורת מחריקה בעצמות שלי ואת ההדף של הנפילה וזה קורה לי תוך כדי שינה במיוחד במצבים כאלה שאני צריכה לישון, פאסיבית בלי להיות בהיכון וזה מפריע מאוד לשינה. אני חושבת על זה שגם שאני יוצאת מבריכת שחייה אני חשה את אותה תחושה כאילו הייתי במים ועדיין התנועות של הגפיים מרגישות במים, ואני סקרנית כל כך לשאול פסיכולוג, מהי התופעה הזאת שהמוח משחזר גלים של תחושות מהים, מנפילה, מצמרמורת, מחריקת שיניים בלי כוונה וכו' -האם יש לזה הסבר ביולוגי, פסיכולוגי ? האם יש לדבר כזה טיפול ? האם תוכל גם לומר לי איך לחפש מידע באינטרנט על תופעה זו ועל הטיפול בה, בוודאי אצטרך מילות חיפוש לשם כך ואני אודה לך אם תעזור לי . בברכה והמון בריאות נטלי .
שלום נטלי, התופעה שאת מתארת נשמעת כהפרעה פוסט-טראומאטית קלה המאופיינת ע"י חזרת קולות ומראות מהאירוע הטראומאטי. אלה גם מילות המפתח שאת צריכה לחפש באמצעותן חומר ואולי גם לשקול ייעוץ מקצועי. במרפאה הפסיכיאטרית של תל-השומר יש מטפלים רבים המתמחים בנושא. בהצלחה, ד"ר גידי רובינשטיין
ברצוני לתקן שאצלי אין מאפיין של חזרת קולות ומראות מהאירוע הטראומאטי. החריקת שיניים, הצמרמורות, וכל מה שתיארתי איננו חוזר אצלי בקולות או במראות . החריקות שעליהם אני מדברת, כמו גם הנפילה, אינם חוזרים בתור קול, וגם לא היה רעש של חריקה, כשאני אומרת חריקה אני מתכוונת לתחושת חריקה בעצמות שקשה לי לתאר אותה במילה אחרת . אני יודעת שלחריקה יש קול רעש ולכן זה בילבל אותך לחשוב שאני מתכוונת לקול ויתכן שבגלל זה כתבת "המאופיינת ע"י חזרת קולות ומראות מהאירוע הטראומאטי" . כי אצלי הקולות והמראות לא חוזרים . מה שכן חוזר ומפריע הוא שהתחושות של התגובות מאירועים שקורים לי חוזרים למשל הרגליים שלי מגיבות בהגנה להחזיק אותי מנפילה, אני חשה זעזוע בעצמות שקראתי לו "חריקה" אבל זה יותר מזכיר את התחושת גרד של שלפוחיות שמתפתחות כשחולים אבעבועות רק שזה יותר בעצמות, אגב לפני שנה חליתי באבעבועות והיו לי שלפוחיות . והשאלה שהתכוונתי לשאול היא איך זה שאצלי כל דבר משאיר חותם בזיכרון הפיזי של הרקמות, חותם שגורם לרקמות לחוות כל פעם מחדש את אותם התחושות הפיזיות (לא קולות ומראות ממש לא) לא נעימות של הסבל, של המועקה כאילו שהעצמות שלי משתפשפות אחת בשניה וחורקות אחת בשניה (חריקות במובן התחושתי ולא במובן הקולי וגם לא במובן של מראות). אז איך זה שכל דבר משאיר אצלי חותם ברקמות הגוף שלי לחוות כל פעם מחד תחושות כאלה ? האם לדבר הזה שכל דבר משאיר חותם כזה בעוד אצל אחרים זה לא משאיר כזה חותם, יש שם לנטיה הזאת ? האם פסיכולוגים לומדים על תופעה של נטיה כזו ?