חולשת רצון

אני בחור בן 28 כל חיי סבלתי מפסמיות ולחיות בשבילי זה סבל נפשי כבד מאוד וכאילו קצתי בחיי ושום דבר לא מרגש אותי ואפילו אם יש משהו אני לא מתאמץ לעשותו כי מה הטעם , אני לא יודע באיזה מילוי למלאות את חיי אני רוצה להיות מאושר ותוהה אם אי פעם אוכל להיות מאושר כשהכל נראה כל כך קשה .אני מרגיש תקוע! אין תזוזה בחיי מחוסר טעם ומפחד משינוי -שגורם לי לחרדה מפאת רגישותי בנוסף לקונפליקטים בנושא הדת שאני נקרע בין עולמות ונשמתי מתייסרת קשות ובנושא הזהות המינית יש לי משיכה לגברים בעיקר מבוגרים מגילי וקשה לי לבטא זאת פשוט לא יודע מה לעשות עם עצמי

שלום גיל, פסימיות אכן כרוכה בסבל ומקובל לראות בה את אחד התסמינים לדיכאון, אך היא גם יכולה לעורר לעשייה ולגרום לאדם להכין את עצמו מבחינה מעשית ליותר אפשרויות ותסריטים גרועים, מה שגורם לו להצליח במשימה בסופו של דבר (עוד על כך ראה בכתבה הבאה: http://gidi14.home-page.org/). ואולם, הפסימיות במקרה שלך היא רק קצה הקרחון ואתה נתון בקונפליקט עמוק בין אמונתך הדתית ובין נטיותיך המיניות. באגודת ההומוסקסואלים בישראל פועל חוג ספציפי של הומוסקסואלים דתיים ואולי תוכל למצוא בו קבוצת תמיכה לשילוב הקשה הזה בין דתיות והומוסקסואליות. גם בלי להיות דתי, אנו גדלים בחברה סטרייטית עם מסרים אנטי-הומוסקסואלים, כך שכל הומוסקסואל עובר קשיי הסתגלות גדולים מאוד לנטייתו המינית - קל וחומר כשמדובר באדם דתי שחייב להתגבר על איסורים קשים פי כמה והוא חי בתוך סביבה חסרת סובלנות לחלוטין לתופעה. אתה מוזמן גם לבקר באתר הדן בקשיים נפשיים של הומוסקסואלים ואשר כתובתו www.zarut.com/shrink-friendly. בהצלחה, ד"ר גידי רובינשטיין