עצבות

דיון מתוך פורום  פסיכותרפיה

24/11/2004 | 19:50 | מאת: ליב

שלום ד"ר גידי, רציתי לברר שני דברים שבעצם לא קשורים אחד בשני.. הדבר הראשון: לפעמים אני מוצאת את עצמי עצובה. כן עצובה. דבר דיי נורמלי לכל בני האדם. הבעיה היא שאני פשוט לא יודעת מה הסיבה לעצבות. וממש עצוב לי ומתסכל עוד יותר שאני לא יודעת למה אני מרגישה מה שאני מרגישה, איך זה יכול להיות. אני יכולה להיות עצובה כי השמנתי והמכנס שאני אוהבת כבר לא נסגר, כי לא הלך לי טוב בעבודה, כי בחור שאני מחבבת לא מסתכל לעברי,כי קר בחוץ... אבל אני יודעת את הסיבה . איך אפשר להיות עצוב ולא לדעת ממה? רק בעיניי זה מוזר? אני שואלת את עצמי מה אתה כבר יכול לענות לי, אם אני לא יודעת למה אני עצובה ומדוכאת איך אתה יכול לדעת אבל אני מנסה בכל זאת.. הדבר השני הוא: מתוך סקרנות איך היית מגיב בתור מטפל אם מטפלת שלך הייתה אומרת לך שהיא מאוהבת בך אחרי תקופה של טיפול. ולמען הסדר אני לא מטופלת.. בתודה והערכה גדולה ליב

לקריאה נוספת והעמקה
25/11/2004 | 12:18 | מאת: ד"ר גידי רובינשטיין

שלום ליב, לא כל כך נראה לי שאת לא יודעת למה את עצובה. ההשערות שהעלית מאוד הגיוניות ויתר על כן, השמנה, למשל, אינה רק סיבה לעצבות אלא גם תוצאה שלה, כי כאשר אדם עצוב הוא נוטה לפעמים לפצות את עצמו ע"י אוכל המביא תחושת נחמה מיידית (וכמובן, גובה את המחיר על כך מאוחר יותר). להשמנה כשלעצמה יש תוצאות מעציבות - בין היתר היא משמשת אמצעי להרחקת בחורים ממך, דבר שגם אותו את מציינת כסיבה לעצבות שלך. בקיצור, ממעט הדוגמאות שנתת אפשר להצביע בקלות על מעגל קסמים שאת נתונה בו: עצב גורם להשמנה, השמנה מרחיקה בחורים, ההרחקה גורמת לעצב נוסף וכו'. באשר לשאלתך השנייה - התאהבות במטפל נערכת בתוך הקשר מסוים של טיפול ואין התאהבות אחת דומה לאחרת, כך שגם תגובתי לכך הייתה משתנה ממטופלת למטופלת. בעיקרון, הייתי מנסה להבין למי בחייה של המטופלת אני דומה, את מי אני מזכיר לה ומתייחס לסוג הגברים שהיא נמשכת אליהם ולסוג הקשרים שהיא מחפשת איתם. בהצלחה, ד"ר גידי רובינשטיין

25/11/2004 | 19:26 | מאת: ליב

ד"ר גידי שלום... שוב. תודה על תשובתך. אני מקבלת את תשובתך אתה צודק במעגל הקסמים באופן מדוייק להפליא. אבל אני מתכוונת לעצבות שהיא מעבר לדוגמאות שנתתי, אני יודעת שאני מרגישה רע ועצובה כשאני נמצאת במעגל הזה. אני מדברת על מצב בו אני לא נמצאת במעגל שכזה (ויש זמנים שכאלו..) ולנסות להסביר בצורה אחרת אני אתן דוגמא הפוכה: יכול להיות יום מוצלח למדיי, קמתי עם חיוך, שמש זרחה, היתה סימולציה טובה בעבודה והכל שקט ויפה ופתאום פשוט שינוי של 180 אני יכולה במהירות לשנות את מצבי ולשקוע בעצבות (אני קוראת לזה עצבות כי אני פשוט לא רוצה להשתמש במילה דיכאון..). ואני מנסה ושואלת את עצמי למה? מאיפה הגיעה ההרגשה הזו? ולא מצליחה להבין.. ואני אכוון את השאלה שלי, יכול להיות שהמצב הזה נגרם ממשהו שאני לא יכולה לשלוט בו? חוסר איזון כימי במוח (שמעתי את המושג..) למשל? בתודה והערכה גדולה ליב

מנהל פורום פסיכותרפיה