איך לפתור את זה?

בזמן האחרון אני מרגישה לא כ"כ טוב, אני נפגעת מכל דבר, מרימה ידיים מכל מכשול ונהיית עצבנית מהר מאוד. הסיבה שאני רושמת את זה היא כי לפני כמה שנים הייתי בדיכאון של ממש והיה לי מאוד קשה לצאת ממנו ואני לא רוצה להגיע לאותו מקום, גם בגלל שיש לי שאיפות- אני לומדת ורוצה לעשות משהו עם החיים שלי, אני לא יכולה להרשות לעצמי ליפול ככה שוב. אבל זה משפיע עליי ואנשים מרגישים את זה ופונים אלי בשאלה- מה קורה לך? אני לא רוצה שיראו שאני לא שמחה כבעבר. אני מרגישה חוסר סיפוק בלימודים ומפחדת מביקורות שליליות מהמורים ומפחדת לא להצליח. בגלל שפעם כבר חוויתי דיכאון אני יודעת שמצבי לא חמור, כי עדיין יש לי כוחות, אני מסתכלת קדימה, לא ישנה המון ואוכלת סדיר. אבל עדיין זה לא זה.. אני פאסימית ומשועממת נורא והייתי רוצה לפתור את זה . השאלה שלי אליך היא אם יכול להיות שאני כן בדיכאון אבל לא קשה? או שאולי זאת תקופה שתעבור מעצמה? כי אני תמיד עם יד על הדופק לגבי מצבי. לגבי טיפול, הייתי מעדיפה שלא ללכת גם כי אין לי אפשרות כלכלית לזה ואני לא רוצה לפנות דרך קופ"ח וגם כי הייתי מאוד תוקפנית כלפי מטפל אליו הלכתי לפני כמה שנים וככה אני לא אצליח לפתור שום דבר.אבל אני יודעת שאם זה לא ייפתר - אני יאלץ ללכת לטיפול בכל זאת. מה דעתך?

שלום רויטל, אני מעריך מאוד את מאמצייך להתמודד עם הדיכאון בכוחות עצמך, אך יש לי ספק אם תוכלי לעשות זאת ללא עזרה מקצועית. עם כל הכבוד לחושים הבריאים שלך וליד על הדופק, המצב נראה לי מחייב טיפול הן כדי לשפר את מצבך והן כדי למנוע החמרה. העובדה שנעשית תוקפנית כלפי אותו מטפל בעבר רק מעידה על כך שהטיפול עבד, שכן בדרך-כלל אנשים דיכאוניים מפנים את התוקפנות שיש להם על העולם נגד עצמם ואם היית מסוגלת לבטא אותה כלפי חוץ, עשית דרך חשובה והדבר מעיד שיש לך כוחות להשתמש בטיפול. עצתי לך היא כן לפנות לטיפול מקצועי, שישלב טיפול תרופתי ושיחתי, בהתאם למצבך הכלכלי. כיום הפנייה דרך קופ"ח פחות מסובכת ובמסגרת הביטוחים המשלימים את יכולה לקבל כ-15 שיחות במחיר שווה לכל נפש. אולי מספר זה של שיחות יהיה פשרה הולמת בין חוסר הרצון שלך לפנות לטיפול ובין טיפול ארוך-טווח. טיפול כזה הוא הרבה יותר דיסקרטי מטיפול בשירות הציבורי. מדובר בטיפול פרטי הממומן ע"י הביטוח המשלים ולא בטיפול בשירות הציבורי. בברכה, ד"ר גידי רובינשטיין