העברת מידע

יש מאמר מצויין לדעתי של עיתון הארץ שקראתי ברשת. מאוד הייתי רוצה לקבל תגובה עליו מפסיכולוג /פסיכותרפיסט / מטפל פסיכודינמי. ניסיתי להעתיק את המאמר ולהדביק אותו כהודעה בפורום ויוצא לי רק בכתב ראי. הנושא מאוד חשוב לי. מה עלי לעשות? האם אתה יכול לשלוח לי את הכתובת האלקטרונית של הפורום שלך כדי שאוכל לשלוח אותו בדואר האלקטרוני ישירות לפורום ולא דרך הפורום?

ואז כולנו נוכל לקרוא מאמר מחכים :-)

אני לא מצליחה להעתיק את הקיצור דרך. אין לי את הלינק אבל זה מאמר בהארץ

בוא לא נדבר על זה 3 באפריל 2003 2003 לירפאב 3 ,ג"סשת ןסינב 'א ישימח םוי ספדומה ןותיעה ןושארה דומעה םויה תושדח לכ ץוח תושדח םירמאמ תובתכ תכרעמל םיבתכמ הלכלכ ןוהה קוש הירלג טרופס ישיש םוי ןויליג תורפסו תוברת ישיש םוי הירלג םיפסומ ץראה ףסומ ונלש ץראה ץראה חלמ םולבנזור ןורוד םימודמדה רוזא רבוחמ חבטמהמ תודוס תובוגת םיצבשת ן"לדנ ףסומ םירפס תואירב ףסומ טנרטניא ןטפק בחר יוםרביעישלישישניראשוןשישיחמישי ףלוחה עובשה תימויה הרוטקירקה ץראה תונש 85 םוריח תויונרות ץראה ףסומ << תספדומה הרודהמה הז לע רבדנ אל אוב קרוי וינ ,רטיילס ןרול תאמ סמייט

שלום לירון, אשמח לקרוא את הכתבה ולהגיב. אפשר להגיע למייל שלי בהקלקה על שמי המוכחל בתוך כל אחת מהתגובות: [email protected]. בברכה, ד"ר גידי רובינשטיין

שלום לירון וכל האחרים, המאמר שאליו מתייחסת לירון נמצא בקישור הבא: http://grm.m.walla.co.il/community/2003/4/4/7878183/h-18001.mht המסר המרכזי שבמאמר הוא שחיטוט עצמי או דיבור על קשיים נפשיים עלול להחמיר אותם במקרים מסוימים. כמובן שהעיתונאים שכתבו את הכתבה היו הרבה יותר קיצוניים בעניין מאשר החוקרים והמטפלים שרואיינו ולא בהכרח התנגדו למסר שכביכול כורת את הענף עליו הם יושבים. ובכן, תתפלאו, אבל במאמר קצר שלי אמרתי את אותם דברים במילים אחרות: http://gidi9.home-page.org/. המאמר אינו יוצא נגד טיפול פסיכולוגי באשר הוא, אך יותר ויותר מחקרים (בעיקר של מטפלים קוגניטיביים) מצביעים על כך שנבירה (rumination) במסגרת טיפול פסיכולוגי אצל אנשים שבלאו הכי נוטים לחטט בנפשם ולדבר על בעיותיהם יתר על המידה היא בעלת השלכות שליליות. למשל, חלק מהעובדה שנשים לוקות בדיכאון פי 2 מאשר גברים (http://gidi6.home-page.org/) מוסברת ע"י העובדה שנשים נוטות לדבר על בעיותיהן, בעוד גברים עושים יותר מאשר מדברים והעשייה הזו משמשת הסחת-דעת מבורכת המפחיתה במידה ניכרת את הדיכאון. בקיצור, עמדתי היא שלא כל טיפול פסיכולוגי צריך להיראות אותו דבר ולא בכל טיפול פסיכולוגי המטפל צריך לדובב את המטופל ולהעיר דובים נמים מרבצם. אצל אנשים שיש להם נטייה להדחקה והם משלמים עליה מחיר, כלומר, אינם מסוגלים לבטא את קשייהם באופן מילולי ומבטאים אותו דרך מחלות פסיכוסומטיות, נטייה להיפוכונדרייה וכד' בהחלט כדאי לדובב ולהגיע אל שורשי הבעיה, אך אצל אנשים שבלאו הכי מחטטים בעצמם ומשתמשים בטיפול כבמה נוספת לחטט בעצמם במקום לעשות דברים למען עצמם כדאי בהחלט לעבוד על עשייה והסחת דעת. בברכה, ד"ר גידי רובינשטיין