טיפול פסיכולוגי

שלום בן זוגי לחיים גרוש מזה שנתיים ואני בזוגיות איתו מאז. יש לו 3 ילדים קטנים. הוא נפגש עם פסיכולוגית פעמיים בחודש. נראה כי הוא לא עובר טיפול אלא יותר ייעוץ ותמיכה. אני גם נפגשת עם פסיכולוגית אחת לשבוע ועוברת טיפול מתוך רצון לשנות דברים שמפריעים לי בהתנהגותי וגם כדי לקבל תמיכה בזוגיות המורכבת הזאת. הגירושים של בן זוגי היו קשים ולמעשה קשים עד היום. אנחנו מתמודדים עם בעיות סביבתיות מאוד קשות. ביננו יש קשר חזק ואהבה מאוד גדולה. בעקבות גירושיו של בן זוגי מצבי רוחו מתאפיינים בעליות וירידות רבות. נראה כי אין הוא מתמודד עם ההשלכות של החלטתו להתגרש ורגשות האשמה שלו כלפי ילדיו רק גדלים והולכים. בתקופות "גרועות" הוא בדיכאון, מתרחק ממני ומשקיע את כל האנרגיות שנותרו לו בילדים. מיותר לציין שבעצמו אינו משקיע כלל. אינני רוצה שתנסה להבין מדוע אני בקשר הזה ולמה נכנסתי אליו. כבר מזמן עברתי את השלב של להבין מדוע ולמה. העובדה היא שהקשר שלנו נמשך למרות כל הקשיים הסביבתיים ובסה"כ יש ביננו כבוד ואהבה מאוד גדולה. הבעיה שלי היא שבן זוגי עדיין "תקוע" בהריסות הקשר הקודם שלו עם רגשי אשמה גדולים מאוד. ה"תקיעות" הזו מונעת מאיתנו לממש את הקשר שלנו באופן שאני הייתי רוצה-קשר של שיתוף כלומר החלטות משותפות לגבי העתיד. נראה כי הוא נגרר אחריי מכיוון שהוא אוהב אותי ומבין שאני רוצה גם ילדים משלי ולהתחתן ולא רק להיות "מרי פופינס" לילדיו שיחסי איתם טובים. הבעיה שהוא כ"כ עסוק בבעיותיו ובמשקולת שהוא נושא, עד שאינו פנוי לחשוב על העתיד המשותף שלנו. האם לדעתך טיפול פסיכולוגי היה יכול להקל על רגשות האשם הגדולים שלו ולתת לו כלים להתמודד עם המצב החדש למרות התנאים הסביבתיים הקשים(תנאים סביבתיים=ילדים עם אגרסיות, ניכור הורי וכו')? תודה מראש, סיגל

שלום סיגל, קיימת בעייתיות מסוימת, כאשר את מסרבת שאתייחס אלייך ואל מניעייך ורוצה שאתמקד במניעיו של בן-זוגך. בן-זוגך נמצא בטיפול, שלדעתך אינו מניב תוצאות משביעות-רצון מהבחינה הזוגית. המטרות שאת מציינת יכולות להיות מושגות בטיפול של בן-זוגך, אך לא יכולה להיות לך שליטה, ואפילו אמירה, בקשר לתכני הטיפול של בן-זוגך. אולם, אם לקשייו של בן-זוגך יש השלכה על הזוגיות שלכם, את יכולה להציע לו לפנות לטיפול זוגי במקום שכל אחד מכם יעמיק לדון בקשייו במסגרת הטיפול האישי שלו או בנוסף לכך. לא הייתי מציע לך לנתח את הקונפליקטיים התוך-אישיים של בן-זוגך אלא להציג את מה שמפריע לך בזוגיות ולטפל בכך. בהצלחה, ד"ר גידי רובינשטיין

תודה על התייחסותך. אני חושבת שמניעי להשאר בקשר הם מתוך אהבה ומחשבה שהזוגיות הזו יכולה להצליח. אינני חושבת שהסיבות הלא מודעות שלי לכניסה לקשר מסוג זה, יפתרו את הבעיה העכשווית שלנו בזוגיות. לתובנה שלבן זוגי יש קונפליקטים אלו או אחרים לא הגעתי לבד. לאחר שיחות פרטיות שלי ושל המטפלת שלי, שיחה חד פעמית שלי ושל בן זוגי עם המטפלת שלי ושיחה של המטפלת שלי עם המטפלת של בן זוגי הגעתי למסקנה שאני יכולה ללכת איתו "עד מחר" לטיפולים זוגיים, אבל אם הוא לא יטפל בבעייתו האישית, הקשר שלנו ימשיך להיות תקוע. הוא מודה שהוא תקוע בקשר ביננו ושיש משקולת שהוא סוחב איתו ושעד שהמשקולת הזו לא תעלם, לא יהיה לא טוב והוא לא יהיה פנוי בקשר. הבעיה שהוא מלא ספקות לגבי טיפול ולא נראה לו שמישהו יכול לעזור לו. כנראה שנואש אף מהמטפלת שלו. למעשה אין כאן שום שאלה מצידי, אני מבינה מדבריך כי לדעתך אפשר לקבל כלים בטיפול. אני מקווה שכן אצליח להשפיע על בן זוגי לקבל טיפול. דרך אגב, המטפלת שלו הגדירה את הפגישות בינהם כייעוץ, לא אני. תודה, סיגל