בוא לא נדבר על זה - בעד ונגד הדחקה

שלום לירון וכל האחרים, המאמר שאליו מתייחסת לירון נמצא בקישור הבא: http://grm.m.walla.co.il/community/2003/4/4/7878183/h-18001.mht המסר המרכזי שבמאמר הוא שחיטוט עצמי או דיבור על קשיים נפשיים עלול להחמיר אותם במקרים מסוימים. כמובן שהעיתונאים שכתבו את הכתבה היו הרבה יותר קיצוניים בעניין מאשר החוקרים והמטפלים שרואיינו ולא בהכרח התנגדו למסר שכביכול כורת את הענף עליו הם יושבים. ובכן, תתפלאו, אבל במאמר קצר שלי אמרתי את אותם דברים במילים אחרות: http://gidi9.home-page.org/. המאמר אינו יוצא נגד טיפול פסיכולוגי באשר הוא, אך יותר ויותר מחקרים (בעיקר של מטפלים קוגניטיביים) מצביעים על כך שנבירה (rumination) במסגרת טיפול פסיכולוגי אצל אנשים שבלאו הכי נוטים לחטט בנפשם ולדבר על בעיותיהם יתר על המידה היא בעלת השלכות שליליות. למשל, חלק מהעובדה שנשים לוקות בדיכאון פי 2 מאשר גברים (http://gidi6.home-page.org/ מוסברת ע"י העובדה שנשים נוטות לדבר על בעיותיהן, בעוד גברים עושים יותר מאשר מדברים והעשייה הזו משמשת הסחת-דעת מבורכת המפחיתה במידה ניכרת את הדיכאון. בקיצור, עמדתי היא שלא כל טיפול פסיכולוגי צריך להיראות אותו דבר ולא בכל טיפול פסיכולוגי המטפל צריך לדובב את המטופל ולהעיר דובים נמים מרבצם. אצל אנשים שיש להם נטייה להדחקה והם משלמים עליה מחיר, כלומר, אינם מסוגלים לבטא את קשייהם באופן מילולי ומבטאים אותו דרך מחלות פסיכוסומטיות, נטייה להיפוכונדרייה וכד' בהחלט כדאי לדובב ולהגיע אל שורשי הבעיה, אך אצל אנשים שבלאו הכי מחטטים בעצמם ומשתמשים בטיפול כבמה נוספת לחטט בעצמם במקום לעשות דברים למען עצמם כדאי בהחלט לעבוד על עשייה והסחת דעת. בברכה, ד"ר גידי רובינשטיין

למה אם אנשים רוצים הקלה על סבלם, הם עוברים נבירה אצל הפסיכולוג, ולמה לא מגבילים טיפול פסיכולוגי רק לגברים או אנשים ונשים בעלי מאפיינים של עשייה מסיחת דעת יותר מדיבורים, אם חלק מהעובדה שנשים לוקות בדכאון פי 2 מגברים מוסברת על ידי העובדה שנשים נוטות לדבר על בעיותיהן? למה אם הנבירה והדיבורים הם מעשים שטבעי שיגרמו לדיכאון, הם למרות זאת המודל של הטיפול הפסיכודינמי, שהוא אחד הסוגים הנפוצים ביותר לאנשים בדכאון-מצוקה נפשית? איך נראים טיפולים פסיכולוגיים בהם המטפל לא מדובב ולא מעיר דובים נמים מרבצם? האם המטפל מניח מראש שלמטופל יש הדחקה והוא מנסה תמיד לדובבו בהתחלה? איך המטפל יודע איזה טיפול לתת למטופל?