דברים שכנראה לא ראית, ושאשמח אם תחשוב עליהם ותגיב

אולי המאמר לא יוצא נגד טיפול פסיכולוגי באשר הוא אבל,בהחלט מזכיר את חוסר התועלת של תרפיית הדיבור בשיפור מצב "מוחכם הסדוק והשבור" והבלתי מפוייס, ומזכיר שמחקר מצא שפסיכותרפיה עוזרת בדיוק כפי שעוזר הזמן החולף. ברור שלחלק מהאנשים עדיפה הדחקה, אבל לא לכולם ולא תמיד.אז מה? האם פסיכותרפיה היא החלופה היחידה להדחקה? לא. זאת פשוט צורת התבטאות לא לגמרי טבעית, שלא מתאימה לכל אחד. (דרך אגב, אפרופו קוגניטיביות, האם שמעת על מטפלת קוגניטבית בשם רחל איתן.?ן למה לשלוח ילדה שהשתחררה מבית חולים לטיפול כזה בלי לערוך קודם בדיקה יסודית אם זה מתאים ?האמת אכן קיצונית,ואני לא בטוחה שהחוקרים לא גילו דברים קיצוניים מאוד.באשר למטפלים, שלא בהכרח התנגדו למסר שכביכול כורת את הענף עליו הם יושבים, אז עצוב מאוד שמטפלים רואים את הטיפול כענף ולא כמטרה (המטופל בא במטרה מסויימת והמטפל נמצא במטרה לשבת על ענף שיבטיח את עתידו?), ולא טורחים בדר"כ לבקר את שיטת הטיפול שלהם ולשנות אותה. להסביר נטייה לדכאון נשי ע"י נטייה לדיבור? איך אפשר? אולי זה נכון, אולי לגברים יש פחות בעיות בעולם התרבותי שלנו, שהוא בעצם גברי, כי תרבות זה משהו שנשען הרבה שנים אחורה ,אולי יש כאן גם איזה אלמנט ביולוגי, ואולי אתה עושה עוול לציבור של נשים שעושות יותר מאשר מדברות. מסתבר שבכל טיפול פסיכולוגי המטופל ידבר על דברים דומים, וידובב את עצמו, בפרט אם הוא התחיל את הטיפול הפסיכולוגי אצל מטפל מדובב. קיימת בעיה חמורה: מי שמפנה אנשים או מחייב קטינים וחסויים ללכת לפסיכולוג/ית לטיפול, לא בודק את מידת הכרותם עם עולמם הפנימי (שזה ביטוי יותר מתאים לדעתי מחיטוט עצמי). לא בטוח שאפשר בכלל למדוד הכרות של מאן דהו עם עולמו הפנימי, וההליכה לטיפול פסיכולוגי היא לא בהכרח בריחה מעשיית דברים במקרה של אנשים כאלה.היא יכולה להיות מצב בו הם עצמם,דורשי טובתם, ואף הפסיכולוגים, גורמים להם להאמין שזה יוביל אותם ליציאה מאיזשהו מצב או מבוך, וזאת עלולה להיות הטעיה רבתי, וכנגד זה צריך לעשות משהו ואף אחד לא עושה כלום. לירון From: Doctors.co.il Forums Sent: Thursday, December 02, 2004 9:52 AM Subject: התקבלה תגובה לדיון בו השתתפת באתר דוקטורס פורום פסיכותרפיה התקבלה תגובה חדשה להודעתך בפורום באתר דוקטורס, אתר הבריאות לקהל הרחב. להלן התגובה: התועלת של תרפיית הדיבור בשיפור מצב "מוחכם הסדוק והשבור" והבלתי מפוייס, ומזכיר שמחקר מצא שפסיכותרפיה עוזרת בדיוק כפי שעוזר הזמן החולף. ברור שלחלק מהאנשים עדיפה הדחקה, אבל לא לכולם ולא תמיד.אז מה? האם פסיכותרפיה היא החלופה היחידה להדחקה? לא. זאת פשוט צורת התבטאות לא לגמרי טבעית, שלא מתאימה לכל אחד. למה לשלוח ילדה שהשתחררה מבית חולים לטיפול קוגניטיבי בלי לערוך קודם בדיקה יסודית אם זה מתאים? להסביר נטייה לדכאון נשי ע"י נטייה לדיבור? איך אפשר? אולי זה נכון, ואולי לגברים יש פחות בעיות בעולם התרבותי שלנו, שהוא בעצם גברי, כי תרבות זה משהו שנשען הרבה שנים אחורה ואולי יש כאן גם איזה אלמנט ביולוגי. ואולי אתה עושה עוול לציבור של נשים שעושות יותר מאשר מדברות. מסתבר שבכל טיפול פסיכולוגי המטופל ידבר על דברים דומים, וידובב את עצמו, בפרט אם הוא התחיל את הטיפול הפסיכולוגי אצל מטפל מדובב. קיימת בעיה חמורה: מי שמפנה אנשים או מחייב קטינים וחסויים ללכת לפסיכולוג/ית לטיפול, לא בודק את מידת הכרותם עם עולמם הפנימי (שזה ביטוי יותר מתאים לדעתי מחיטוט עצמי). לא בטוח שאפשר בכלל למדוד הכרות של מאן דהו עם עולמו הפנימי, וההליכה לטיפול פסיכולוגי היא לא בהכרח בריחה מעשיית דברים במקרה של אנשים כאלה.היא יכולה להיות מצב בו הם עצמם,דורשי טובתם, ואף הפסיכולוגים, גורמים להם להאמין שזה יוביל אותם ליציאה מאיזשהו מצב או מבוך, וזאת עלולה להיות הטעיה רבתי, וכנגד זה צריך לעשות משהו ואף אחד לא עושה כלום. לירון From: Doctors.co.il Forums Sent: Thursday, December 02, 2004 9:52 AM Subject: התקבלה תגובה לדיון בו השתתפת באתר דוקטורס פורום פסיכותרפיה התקבלה תגובה חדשה להודעתך בפורום באתר דוקטורס, אתר הבריאות לקהל הרחב. להלן התגובה:

שלום לירון, תודה לך שהעתקת את הכתבה לטובת כל המשתתפים. קראתי את הכתבה כולה במספר הזדמנויות ובשורה התחתונה תגובתי אינה שונה מזו שהגבתי קודם, דהיינו: יש להתאים את הטיפול למטופל. כאשר מגיע לטיפול אדם מודחק, שבכל זאת הגיע לטיפול, יש לעזור לו להעלות דברים מהתת-מודע למודע, גם זאת מאוד בעדינות ותוך התייחסות למנגנוני ההגנה שלו. אם הם מאוד שבריריים לפעמים נרצה לחזק אותם ואפילו להגביר את ההדחקה. לעומת זאת, אם מגיע אדם שבלאו הכי מחטט בעצמו והוא נוטה להשתמש בטיפול כתחליף לחיים, עדיף להפנותו לעשייה ולטכניקות להסחת הדעת, בעיקר אם החיטוט העצמי משתלט על תפקודו. בהצלחה, ד"ר גידי רובינשטיין

שלום. תודה על התשובה הקודמת.אבל, לצערי היא לא לגמרי מספקת אותי ויש לי שלוש שאלות מהותיות שהיא מעוררת אצלי: 1. איך אתה כמטפל יודע שמגיע לטיפול אדם מודחק? 2. איך אתה גם עוזר לו להעלות דברים מהתת מודע למודע, וגם מחזק מנגנוני הדחקה שבריריים ואפילו מגביר את ההדחקה? 3. איך אתה יודע שאתה לא מחטט בעצם לחינם בנפשו ולא משתלט על תפקודו? בברכה, לירון