קשיי נשימה ותלות בחמצן - תוספת מיותרת לנכות

י"א אייר תשע"א 15/05/2011 דר' גרוס הנכבדה ! אני קוראת את תשובותיך בפורום ומתפעלת מהאיכפתיות ומתשומת הלב שלך . אני החתומה מטה , ילידת 05/06/1944 , אלמנה ללא ילדים , נפגעתי כהולכת רגל בתאונת דרכים ב 17/03/2010 . כובת לך מ"נוף-הגפן" בית אבות סיעודי בו אני מאושפזת עד שוכל לחזור לביתי עם מטפלת . ממקום התאונה הועברתי לבית-החולים רמב"ם . שבוע לאחר השיפוז הוחתם אחי , גידי פרסר (הייתי מורדמת ומונשמת - מאד לא כשירה לחתימה) שמונה אפוטרופוס על גופי על הסכמה להחדרת טרכיאוסטומי לקנה הנשימה שלי . בתקופת שהותי בטיפול נמרץ ברמב"ם נעשה נסיון להוציא את הטרכיאוסטומי . אחי גידי מספר , כי הגבתי בדום לב . הטרכיאוסטומי הוחזרה מיד למקומה . קרדיולוג בקופת חולים "לין" שבדק אותי לפני כשלושה חודשים קבע , כי דום הלב לא נבע מקשיים קרדיולוגים . הועברתי מטפול נמרץ למלקה ד' . במאי נעשה ניסיון , לאחר שהייתי לפחות עשרה ימים עם קנולה פקוקה להוציא את הטרכיאוסטומי . נתקפתי בקשיי נשימה והוחלט להחזיר אצ הטרכיאוסטומי . בסוף מאי הועברתי למחלקת השיקום של בית חולים "אלישע" . הגעתי רתוקה למיטה , מסוגלת להניע מעט את רגלי . בטפולו של מוחמד , הפזיותרפיסט למדי לקום ולהשתמש בהליכון רגיל , באותה תקופה דברתי ברור ויכולתי לותר על המחברת והעט שהיו לי לתחליף למיתרי הקול . בשלב מסוים קבע רופא המחלקה כי אשלח לבי"ח רמב"ם להוצאת הטרכיאוסטומי אם 1. אשאר עם קנולה פקוקה שבועיים רצופים 2. אם אלך עם ההליכון ברציפות מרחק של 20 מטר . עברו שבועיים עם קנולה פקוקה ועדיין לא הגעתי ל20 מטר עם ההליכון . אבל , נדבקתי בדלקת גרון מציקה והיה צורך להוציא את הפקק מהקנולה . בתקופה זאת נשלחתי לרמב"ם עקב קשיי נשימה . נקבע שאני נזקקת לחמצן . כשהגעתי ליכולת ללכת עשרים מטר , כבר דובר על העברתי לבי"ח רמב"ם . התפתחה ליחה קבועה והתקשיתי לאכול . הדבור התדרדר מאד ונאלצתי לשום לעט ולמחברת . אני מורה במקצועי וקריינית בקהילה בה אני חברה וחוסר היכולת לדבר קשה לי מאד . הועברתי ל"נוף-הגפן" והתקבלתי בקומה 2 , במחלקת הסיעודיים המורכבים" לפני כחודשיים הופנתי לרמב"ם , כדי לקבוע אם אפשר להוציא את הטרכיאוסטומי . האפשרות לא נשללה . נמצאו פוליפים בגרון שהורחקו ונקבע כי מיתרי הקול משותקים חלקית . מאז יש לי , נוסף על הליחה בגרון , קרישי דם והפרשה באזור כניסת הטרכואוסטומי , נציגת "המשף טיפול" של שרותי בריאות כללית , שבקרה אצלי במחלקת אף-אוזן-גרון בה אושפזתי ברמב"ם קבעה ששוב איני סיעודית מורכבת אלא רק סיעודית . הוחזרתי ל"נוף-הגפן" והועברתי למחלקה 4 , מחלקת הסיעודיים . מאז הרחקת הפולפים ני עושה נסיון להגמל ממחולל החמצן . התחלתי עם 5 דקות כל שעה ועתה אני יכולה לוותר על החמצן ל 45 דקות כמעט מידי שעה . כבר הייתי בלי חמצן שעה ועשרים וחמש דקות , אני נזקקת כל יום לשלוש פעמים אינהלציה ול 3 פעמים סקשן מידי יום ביומו . בתקופת שהותי כאן , ב"נוף-הגפן" נשלחתי לפחות פעמים למיון ברמב"ם עקב קשיי נשימה . פעם הייתה באשמתי : לאחר שאחות אמרה לי ש "אין כלום בגרון" ואני הרגשתי חנק , ניסיתי להוציא את מה שנתקע בסיוע מקלון עטוי צמר גפן . המקלון נשבר ואני נשלחתי לרמב"ם . דר' נכבדה , אנא סלחי לי עם נפלו שגיאות כתיב . שאלותי הן : 1. האם ניתן להרחיק את הטרכיאוסטומי , האחראית , אני חוששת , הן לקרישי הדם והן לליחה בגרון ? 2. על מי ההת ממליצה להוציא את הטרכיאוסטומי ? 3. למי ניתן לפנות לשיקום הדבור ? לתשובתך אני מחכה ומודה עלי מראש . לפרטים נוספים ניתן לפנות לאחי , גידי פרסר , טלפון 0505225405 , לתשובתך אני מצפה בכיליון עניים ומודה עלי מראש . בכבוד רב יורמן-לוי מרים קטרינה

2 דברים:ראשית האם את היא אותה מרים שגרנו יחד כסוטדנטיות ברח' עקיבא 24 לפני אי אילו שנים? ובנושא הרפואי:אני נתקלתי בבעייה הזו בתפקידי כפקידת סעד. היה צורך לבצע זאת למטופלתשלי באיכילוב שכבר היתה מורדמתומונשמת בית החולים לא רצה להפעיל 3 רופאים לא היו מי מבני משפחתה שיחתמו(וזה כבר סיפור עגום אחר-היו לה דווקא 8 ילדים) ואז אני הלכתי לבית משפט במסגרת חוק ההגנה על חוסים והוצאתי בקשה לביצוע הפעולה כרגיל העובדים הסוציאליים מצילים את המדינה. מרים,המייל שלי מופיע כאן ואם קשה לך לדבר אפשר תמיד לכתוב מאד אשמח לחדש עימך את הקשר מקווה כי תרגישי טוב במהרה ותחזרי לאיתנך