בעיית נשימה במעגל סגור - איך יוצאים מזה???

שלום ד"רים וחברי פורום יקרים. אני אקצר. כתוצאה משרשרת טיפולית מעורבת עם רשלנות רפואית, סבתא שלי כבר חודשים רבים חוזרת לבית חולים אסף הרופא. בשורה התחותנה, הצלחנו להתגבר על הכל, רק שהניתוח האחרון שלה (שלא קשור לכל מה שעברה עד עכשיו לכאורה), השאירה אותה חסרת יכולת לנשום בצורה עצאמית. למרות שמדובר בניתוח קיבה, נכון לעכשיו, כבר חודש סבתא מחוברת למוכנת הנשמה ולא מצליחה לנשום בלי עזרה חיצונית. כששאלתי את הרופא, למה בעיות נשימה (כי זה לא קשור לקיבה), הסביר לי שבגיל מבוגר זהו תסביך שנתקלים בו הרבה. אוקיי - קיבלתי. אז שאלתי, האם ייתכן שכתוצאה מזה השיא שוכבת על הגב חודש, בלי לזוז, תחת השפעה של משככים וכל מיני תרופות מטמטמות, יכול להיות שהגוף שלה מצליח לשקם את הנשימה כמו שצריך? במיוחד שהרופא הוסיף, שבצורת טיפול הנוכחית, הרוב המכירע של מבוגרים מעל גיל 70+-, נכנסים לתוך טיפול מתמשך של שיקום נשימה. אני למדתי מניסיוםן חיים צנוע שאם משהו לא עובד טוב, צריך לחפש פיתרונות אחרים. ז לא נישמע הזוי שהמבוגרים צריכים לסבול צינורות דרך הפה והעף במשך שבועות וחודשים כשהבעיה המוקרית לא קשורה לנשימה??? העניין הוא שלסבתא יש זפק כבר עשרות שנים, ועשרות שנים לא ישינה על הגב כי זה מכביד עליה לנשום - רק על הצדדים או בטן. אז נשאלת השאלה: האם ייתכן שהתנוחה הסטטית, שכל-כך לא טבעית לסבתא (והאמת לבני אדם בכלל - חודש שלם על הגב!!!), יכולה להיות הסיבה לזה שהיא לא מצליחה לנשום?! תנו לבן אדם לזוז קצת - תעשו לו סקשן כל חצי שעה אם צריך, שיוכל להשתקם ולחזור לעצמו. האם זה לא המטרה של שיקום??? או שתהרגו את הבן אדם, או שתעשו *הכל* שיחזור לעצמו. הרופא התחיל להתעצבן על השאלות שלי, ומרוב הקיבעון וחוסר פתיחות, לא היה שום טעם להמשיך. הרגשתי שאין עם מי לדבר והרופא מולי לא ממש מפעיל את המוח. פשוט מדבר מתוך ה"ניסיון" שלו, שאולי עם הגילוי הרפואי למחרת יהפוך לחסר משמעות לחלוטין והוא מסתמך עליו כאילו היה קדוש. בקיצור, אני מרגיש שהרופאים עוזרים ודפוקים את הסבתא שלי בבת אחת - והבעיה שדופקים יותר מאשר עוזרים. אנחנו דיי אבודים ולא יודעים מה לעשות.. עכשיו מציעים לעשות לה טרכוטומיה שמצד אחד יוריד את הצינורות שתקועים לבפה ובעף, מצד שני לא מבטיחים כלום וייתכן שזה פשוט יהפוך אותה לאסירה של המכשיר לכל חייה ואולי יוביל לעוד שרשת של חודשים "טיפוליים" אורכים ונוראיים. אין אפשרות פשוט לחשוב? להקים אותה מהמיטה, עם המכונה בהתחלה? לסובב אותה לצד? נראה שהניוון הגופני הוא המקור לכל הבעיות. מה עושים??? האם הרפואה שלנו עלובה או שבמקרה נתקלתי ברופא שלא מוכן להקשיב ולהפעיל את המוח? אני טוען מתוך חשיבה פתוחה, הגיונית ובריאה, שאם מרימים את סבתא בזהירות, עם המכונה בהתחלה, ו"מלמדים" אותה איך לחזור לאנושיות אחרי חודש ללא תזוזה וללא אינטרקציה אנושית נורמלית, היא תתחיל לחזור לעצמה והגוף ילמד לנשום. יש כאן מישהו יכול להתחבר למה שאני אומר? להמליץ על מה לעשות עם רופאים נעולים? לעזאזל, סבתא שלי נשמה בסדר גמור והסתובבה כמו גדולה בתוך הבית - ניתוח אחד שלא קשור למערכת הנשימה, דפק לה את כל הנשימה - רק לי זה נישמע הזוי ולא הגיוני??? תודה על ההקשה ואשמח לשמוע אם יש לכם מה לאמר... מקווה שייצא משהו מהסבל שהרפואה שלנו גורמת לאנשים מבוגרים.