דום לב והנשמה

ד"R שלום רב, בעלי בן 36 עבר דום לב לפני 5 שבועות (יומיים אחרי שילדתי תאומים). ברקע הוא סובל מפרפור פרוזדורים. כרגע הוא מונשם ונמצא בהכרה חלקית, מגיב קצת לשאלות של כן ולא ששואלים אותו, עוקב עם העיניים ומחייך לחלק מהמבקרים אותו, נמצא תמיד באי שקט ומזיז כל הזמן את הרגליים והידיים (הוא היה בתרדמת כ 3 שבועות והחל לפקוח עיניים לאחר 3-4 שבועות) והתחיל שיקום נשימתי בבית חולים רעות אך בגלל התקפי פרפור חוזרים וחום נשלח לבית חולים איכילוב לבירור מקיף. מזה שבוע הוא עדיין נמצא בבית החולים. אני חוששת שככל שיעבור הזמן יהיה לו קשה יותר להיגמל ממכונת ההנשמה. הוא החל כבר בגמילה הנשימתית ב'רעות' (6 שעות יום ו 6 שעות ערב) אך מאז שהועבר לאיכילוב למחלקת פנימית הוא שוב מחובר להנשמה. אני דואגת וחוששת שככל שיעבור הזמן הגמילה מההנשמה תהיה קשה יותר וארוכה יותר. רציתי לדעת מהן דרכי הטיפול המקובלות בגמילה מהנשמה? מאחר והוא צעיר ואב טרי לתאומות בנות חודש ולילד בן 8 חשוב לי מאוד לעזור לו להיגמל מההנשמה. האם יש דברים נוספים שעליי לברר על מנת שנוכל לגמול אותו במהירות מההנשמה? מה הממוצע של אדם שמחובר להנשמה להיגמל מהנשמה? האם יש בדיקות נוספות שיכולות לסייע לנו לעזור לו בכדי לגמול אותו מהנשמה? איך נדע שהוא כשיר להיגמל מהנשמה? מה בודקים כדי לדעת כשירות של מונשם להיגמל? תודה