למה לא יתכן שיקום הפה בשלבים?

הסיכוי שלי לשיקום הלסת העליונה נרמס רק בגלל שאין לי יכולת לממן באחת את שתי הלסתות, שלא לדבר על כך שלגמרי אינני בטוחה אם נכון שניתן לעשות השתלה מחדש בלסת התחתונה, אני שואלת, מנין למומחים שטוענים שבלסת התחתונה "השתלים חולים" ולא מדובר במחלת העצם? מנין לי שאחרי שיוציאו את השתלים הקיימים, שעבורי הם מצוינים, כי הם יציבים וחזקים כדי לתמוך בלעיסה, למעט שנכון שיש ספיגת עצם, על בסיס מה המומחים כל כך בטוחים שהשתלה מחדש בכלל תיתכן? מה האומץ של הרופאים לדרוש הוצאת שתלים קיימים מנין להם שהעצם מספיק חזקה להחדרת אחרים? למשל, אני יודעת "שזה מכבר" היה ניסיון להחליף שתל שכשל בשתל אחר במקום שסמוך לו, והרופא טען שאמנם העצם נראית תקינה בסיטי הדנטאלי, אך לצערו העצם "לא תחזיק את השתל" ואז נשארתי ללא שתל חלופי באותו מקטע של העצם. ולמה מתנים ממני טיפול בלסת העליונה שכל כך דרוש לי, בהוצאת כלל השתלים של הלסת התחתונה? זאת בהתחשב עם כך שמדובר בעלויות בשמיים.

לא קיטור, אבל בפירוש קושי לקבל. שכן בגישה שעליה הצבעתי מה שנשאר לי זה לוותר בכלל על שיקום הפה, וזה חבל. ללא ספק לרכיב הכלכלי יש משקל, הנה כי כן, יש מה שביכולתי להתמודד ויש מעבר..... לדאבון הלב כתוצאה החלטתי לסגת בכלל.

רק לכאורה, שכן הלסת הנגדית טופלה בנפרד והמומחה (פריודנט) אמר לי שלדעתו אין צורך להוציא את שאר השתלים, ואישר לי להמשיך טיפול בלסת הנגדית, אבל רופאים אחרים , לטעמי, טועים בגישתם כלפיי, כתוצאה לא נותר לי אלא לסגת בכלל . חבל, בעיניי זה חבל!!! מכל מקום תודה רבה על ההתייחסות.

נ.ב. להוסיף על תגובתי, לא ידוע לי מה זה מצב כל כך גרוע, הפריודנט (שהוא מומחה מבית חולים) אמר לי שלדעתו לא צריך להוציא את שאר השתלים ורשם לי כל שלושה חודשים לעשות ניקוי .. ולהגיע בעוד שנה לביקורת. אז לא מדובר במצב של "הפתעות" כמו שהנך סבור, לא נעים לי להתבטא, אבל מדובר בהשתלטות לא מבוקרת של מי שסבורים שאפשר להוציא ממני יותר. אילו יכולתי להרשות לעצמי לא הייתי חושבת פעמיים. אני מקדמת את עקרון שיקום הפה על פני כל, למעט שבמסגרות שיש ביכולותיי להתמודד.