בן חולה בסכיזופרניה בהכחשה

שלום אני אם לבן 26 שאובחן כסכיזופרן לפני כשנתיים. מתגורר ביחידה בבית שלנו. עובד בחלוקת פליירים כמה שעות ביום ומוכר כ100 נכות. לאחרונה הפרעת אכילה קשה ירד 20 קג בחודשיים וחצי אבל היה ממה לרדת. בימים האחרונים כמעט ואינו אוכל בטענה שיש לו טעם רע בפה וחוסר תאבון. לטענתו כמובן הבעייה פיסית. הרופאה רשמה לו גאודון אבל לא ניתן לקחת ללא אוכל. רופאה במיון כפר סבא אליו פנינו רשמה סוליאן והמליצה בעתיד על סמאת שלוקחים פעם בשבוע. לטענתו כל הרופאים לא מבינים כלום והוא בריא נפשית. שאלתי האם יש עוד מה לעשות? האם הסוליאן לא יהפוך אותו לזומבי לגמרי? בתודה אם שבורה ומיואשת ללא תקווה.

ראשית תודה רבה לך דוקטור על תשובתך. אכן פנינו לרופא המשפחה והוא מבצע את כל הבדיקות הגופניות. כרגע הוא נחלש מיום ליום בגלל שכמעט לא אוכל ולכן בטח גם הבדיקות יראו זאת. הוא בטוח שימצאו את הסיבה הפיסית לתופעה לטענתו יש לו טעם נורא בפה ולכן לא אוכל. האם כדאי להרפות ולתת לו ליפול הכי עמוק ואז אולי משם יוכלו לעזור לו?

לקחתי גאודון במשך שנה וחצי, והפסיכיאטר אמר שצריך לקחת את זה עם 400 קלוריות. אח"כ קראתי באינטרנט שאם לא לוקחים עם הקלוריות - זה בעצם לא כזה אסון גדול - לא נגרם נזק לכבד או תופעות לוואי אחרות, פשוט היעילות של התרופה יורדת ב50%. אז אם הוא צריך לקחת 40 מ"ג עם אוכל, שפשוט יקח 80 מ"ג בלי אוכל! לקחתי את זה במשך חצי שנה בלי אוכל ולא קרה כלום, הרגשתי בדיוק אותו דבר והתרופה השפיעה. רק כשהפסקתי לקחת את התרופה שמתי לב לשינויים