ללא פיתרון

שלום, אימי סובלת כבר כ30 שנה ממחלה שהוגדרה סכיזואפקטיבית. ב20 שנה האחרונות היתה מאוזנת על ידי שילוב של קלופיקסול, אפקסור, קלונקס ומודאל (עדיין עם תלונות אך מאוזנת). בשנתיים האחרונות נראה שחלה החרפה במצבה (בעיקר עקב בדידות, החרפה שמתבטאת בסימנים השליליים של המחלה) והחלטנו יחד איתה שאולי כדאי לשנות טיפול. התייעצנו עם מספר פסיכיאטרים שחלקם המליצו לא לשנות טיפול שהיא רגילה אליו וחלקם הציעו לשנות לתרופות "בטוחות" יותר עקב גילה שהוא 68. כיום שונה הטיפול שלה באשפוז לשילוב של סרוקוואל 200 מג, מודל 3 פעמים ביום 50 מג, סימבלטה בבוקר 60 מג וקלונקס. אין שיפור במצבה ואני בהלבטות אם אין אפילו החרפה. השאלה היא: אם אין שיפור האם לא עדיף לחזור לטיפול הקודם?מה ההבדל למעשה בין שני הטיפולים בפועל? האם תוכלו להמליץ על טיפול אחר שכדאי לנסות? והאם כדאי לאשה בגילה לנסות את הלפונקס? איינה סובלת ממחלות נוספות חוץ מגלאוקומה. תודה

לא ציינתי כי הסימפטומים שלה הם:נימולים בראש, חוסר יכולת לתקשר/לדבר, חולשה, בלבול מחשבות, אי שקט, דיכאון, מתח, מחשבות רעות, חוסר יכולת להתרכז, פגיעה בקוגניציה, וצרך שלה לחזור על התלונות באופן כפייתי.