תופעות לוואי זמניות?

שלום. רציתי לדעת למה אתם,הפסיכיאטרים, טוענים לגבי תופעות הלוואי של הסמים האנטיפסיכוטים שהם זמניים, למשך תחילת הטיפול בתכשיר ושאינם גורמים לנזק בלתי הפיך למערכת העצבים. יישנם עדויות רבות שאלו מצגות שמטעות את המטופל ושאכן הסמים האנטיפסיכוטים משבשים את המוח בטווח הארוך ואפילו לכל החיים.

שלום אור, אני לא רופא אבל התחבטתי באותן שאלות בדיוק. לדעתי התשובות האפשריות הן: 1.הם יודעים שיש תופעות לוואי ונזקים מסויימים אבל טובת החולה וטובת הכלל עולים עליהם כלומר:הגישה היא שביטויי המחלה והנזק שהחולה מסב לעצמו או לסביבה בגללם חמורים מהנזק ו/או תופעות לוואי. לכך גם אני מסכים אבל לעיתים אני נתקל בתופעה של הכחשה או הגמדה של תופעות לוואי ו/או נזק למרות עדויות ומחקרים מסויימים מאוד ברורים.הסיבה לכך אני חושב היא ש: 2.הכחשה ברוב האקדמיה ובעולם המקצועי שנשענת על מחקרים אולי באינטרס מחברות תרופות למרות שקיימות גם דעות ומחקרים מאוד ברורים הסותרים את הדעה שאין נזק ותופעות לוואי הן זמניות. ספציפית לגביי הנזק, אני התרשמתי שלא משנה כמות המחקרים המדברים על נזק ואיכותם אני נתקל תמיד בהכחשה חד משמעית שלא אמורה לאפיין איש מדע... לגביי התופעות לוואי בפרט אני חושב שהסיבה לכך ברורה: 3.הם לא נטלו את התרופה לאורך זמן בעצמם!!!!!!!לכן אין להם מושג לגביי מה שלי ולך ברור לגמריי.הם רואים אדם על אנטיפסיכוטית אחרי 3 חודשים עושים סקר שואלים אותו אם יש תופעות לוואי...אבל החולה לא נותן תשובה ברורה או חד משמעית כפי שנתן אחרי שבוע שלקח- זו התופעת לוואי הראשונה והעיקרית!!!אין לו כוח אפילו לתלונן כבר וגם אם כן,איך מנסחים את זה במילים? אחרי תקופה על אנטיפסיכוטית אתה לפעמים גם לא מבין שאתה נוסע 50 קמ"ש כשכולם מסביבך על 120.אתה חושב שזה ככה וזה חלק מאותו יום שפרצה המחלה ושינתה אותך לגמרי... אני על 5 מ"ג זיפרקסה (כמות נמוכה מאוד מאוד), אני לוקח ב 6 ב 9 אני כבר "כבוי" ואני לוקח זיפרקסה כבר כמה שנים...בעיה באירועים משפחתיים ובילויים בערב...לפני זה הייתי מתפקד גם עד 2 בלילה אם היה צריך.אז שלא יספרו סיפורי סבתא... וכמובן שיש את עניין הגמילה - הם קוראים לזה "התרגלות" - מבלי להאריך בדברים, מתוך ניסיון, אם זו לא גמילה אני לא יודע מה כן...הפסקתי גם סיגריות וגם תרופות בחיי ואני לא יודע מה יותר קשה...האינטרנט מלא באנשים שנתנו להם זיפרקסה כנגד כל מיני דברים כמו אנורקסיה או התקפי קנאה וכו' וכשהם הם רצו להפסיק גילו שלא כל כך קל... בסופו של דבר, אני חושב שיש מצבים מוגדרים היטב בהם תרופות פסיכיאטריות צריכות להנתן ולעיתים אין ברירה כמו בהרבה מקרים של אנטיפסיכוטיות למרות הנזק ותופעות הלוואי. אך לדעתי הגמדה או ההתעלמות או ההכחשה של רוב עולם הפסיכיאטריה מהנזק ו/או תופעות לוואי פוגעת גם בחולים וגם בענף הפסיכיאטריה מסיבות ברורות.

סדסציה אולי קצת עוברת אחרי כשבועיים-שלושה אבל עייפות לא! זה ממש לא נכון להגיד... על 10 מ"ג זיפרקסה, גם אחרי חצי שנה, עייפות רבה בעיקר בצהריים. בערב בכלל אין עם מי לדבר. אולי חלק מהנוטלים אחרי תקופה חושבים שזה נורמלי, אני לא מבין מה נורמלי בלהיות בן 30 עם אנרגיות של בן 70...

לאחר 3 שנים עם זיפרקסה והפסקת טיפול אחת באמצע אני יכול להגיד ש: יובש בפה-עצירות-קשיים בהטלת שתן-והרגשה "ספייסית" עובר אחרי כמה זמן. עייפות-תאבון מוגבר-צורך בהרבה שעות שינה-ירידה בחשק מיני-איטיות מחשבתית ("זומבי")-דיבור איטי-השמנה-טריגליצרידים-סוכר-טשטוש ראיה לא עוברים.