סכזופרניה?

בני (25) עבר התקף פסיכוטי קשה (אחד בלבד)לפני כשלוש שנים,הוא אושפז לשבוע ימים ושוחרר (מרצונו) עם טיפול של קספליון 75 מ"ג אחת לחודש. כעבור שנתיים,הרופא החליט להפסיק את הטיפול מאחר ולדעתו אין מדובר בסכיזופרניה אלא בהתקף בודד. כשבועיים לאחר הפסקת הזריקות חזרו חלק מהתסמינים(דיבור מוזר,תשובות לא לעניין,תגובות מוזרות,חשדנות,קוצר רוח,התפרצויות עצבניות). כולם מסביב החלו להעיר לנו שמשהו לא תקין איתו. חזרנו לרופא שהתעקש שלדעתו הכל בסדר איתו והוא סתם מתוח,אבל התסמינים החמירו,הוא פוטר מהעבודה,הפסיק את לימודיו באוניברסיטה והסתגר בחדרו.כאשר דברנו איתו,הוא ענה תשובות הזויות. שוב חזרנו לרופא והפעם הוא טען שרק בגלל הלחץ שלנו(ההורים) הוא יתן לו 3 מ"ג אינווגה בכדורים. זה לא עזר! התסמינים החריפו,התגובות שלו הפכו מוזרות יותר ויותר כולל ניתוק מוחלט מהחברה. שוב הלכנו לרופא והפעם הוא הסכים(בקושי רב)להעלות את המינון ל-6 מ"ג. כרגע אנו רואים הטבה שהולכת וגדלה מיום ליום. הוא אמנם עדיין אינו עובד ואינו לומד,אך חזר להפגש עם חברים וחזר לאכול כרגיל.השיחות איתו יותר עינייניות ותשובותיו כבר הגיוניות. השאלות שלי הן: 1)האם זה נשמע לך כהתקף נוסף? 2)האם יתכן שהוא כן חולה סכיזופרניה(יש גנטיקה משפחתית)? 3)האם צפויים התקפים נוספים בעתיד? 4)האם מה שקרה מלמד שאסור להפסיק לו את הטיפול לעולם? 5)הפרולקטין שלו הוא 1400...מה זה אומר? תודה רבה על המענה.אנחנו מבולבלים ומבוהלים.

"כדי לקבוע אבחנה של סכיזופרניה יש צורך בהתקף פסיכוטי אחד לפחות וירידה בתפקוד, פגיעה קוגניטיבית (שכלית) או אפקטיבית (רגשית)." 2 התקפים פראנואידים קשים בשלוש שנים האחרונות, שניהם לאחר *הפסקת* שימוש בחשיש (הופעת הסימפטומים כשבוע לאחר הפסקה בכל פעם) שניהם בתקופה נטולת תרופות.בשניהם *אישפזתי* את עצמי מרצון בגלל מודעות *חלקית* למצב עם תגובה מעולה לטיפול ולכן שיחרור לאחר 10 ימים. לפני חתונה עם בת זוגי שהכרתי לאחר ההתפרצות, בעל חברים ישנים וחדשים, סיימתי לימודים בטכניון תוך כדי בממוצע לא רע ואני עובד במקצוע כחצי שנה.מקפיד ליטול 5 מ"ג זיפרקסה כבר שנתיים מאז ההתקף השני. אז אני לא סכיזופרן? לי אבחנו רק ע"פ התקף ראשון ללא הוכחות ממשיות לפרודרומה ולאחר התאוששות מההתקף ועם הירידה במינון חזרתי לעצמי בצורה מלאה...