הריון

אני בת 34 אם לשתי בנות חמודות אחת בת 13.5 ואחת בת 12. אחרי לידת הבת השניה התחלתי מרגישה לא טוב. אובחנתי כמאנית דפרסיבית. ההתקפים היו חזקים מאוד, נטלתי כמויות אדירות של תרופות. לא אגזים אם אומר שטעמתי מכל התרופות הפסיכיאטריות הקיימות....ללא גוזמא. עברתי גם 2 אישפוזים לתקופות קצרות, פשוט איבדתי את הקשר עם המציאות. לפני כשנתיים אחרי שהפסקתי כמעט להגיב על התרופות הוחלט על טיפול בנזעי חשמל. עברתי 19 שוקים חשמליים ואכן הוטב לי מאוד. בבת אחת ירדתי מכול התרופות והרגשתי מצוין. כעבור תקופת זמן התחלתי שוב ל'זייף'...והרופא התחיל בטיפול בסרקוואל 300 ליום. כבר שנה שאני מאוזנת מאוד ללא זעזועים. מצאתי עבודה קבועה ואני נהנית מאוד. הרופא אומר שמאניה דפרסיה באה בגלים, וברגע שהגל חולף הרי אני בריאה לגמרי ואפילו אין טעם בתרופות. שאלתי אותו אם אני יכולה להיכנס להריון, מתחשק לי מאוד עוד ילד/ה [כרגע יש לי התקן תוך רחמי] ואני רוצה להוציא אותו. הרופא מעודד אותי להפסיק את כל התרופות ולהוציא את ההתקן ולצאת לדרך. אני בכל זאת פוחדת. מה דעתכם.

שלום לך אני גם סובלת ממניה דפרסיה ולקחתי בהריון 200מג של סרווקאל זה לכ מסוכן לעובר כך נאמר לי בייעוץ טטרולוגי ואכן נולד לי ילד בריא ברוך השם אני גם רוצה להיכנס להריון אך כרגע אני עם סוליאן וליתיום ואני צריכה לעבור לסרוקוואל כי להרות מקווה שעוד חצי שנה נעשה זאת בעזרת השם הבעיה היחידה שלי שעם סרווקוואל איך שאני לוקחת אותו הוא מרדים אותי וכל הלילה עד שעות הצהרים אני גמורה מעייפות לא יכולה לקום לא לדבר כלום זה כמו סם שמסממם אותי איך את מרגישה עם הכדור???