מצב פסיכוטי ממושך
דיון מתוך פורום סכיזופרניה
יש לי ארבע שאלות אשמח אם תעני לי עליהם אפילו בקצרה לפני 7 שנים הייתי בטיפול יום שם אובחנתי כסובל ממצב פסיכוטי ממושך , לפני שנתיים הייתי אצל פסיכיאטר מומחה לקביעת טיפול והוא החליט שאני נמצא במצב "פרה פסיכוטי" ,האם יכול להיות שאדם יהיה באותו הזמן גם במצב פסיכוטי ממושך וגם שיימצא במצב "פרה פסיכוטי"? (אני שואל כי לא השתנה מצבי מאז הכל אותו הדבר) שאלה שניה בבקשה אם מישהו לוקח פרפנאן (תרופה מהדור הראשון) איזה תרופה מקבילה לפרפנאן בתרופות מהדור השני? (ממה שהבנתי באינטרנט תרופות דור שני יעילות יותר) שאלה שלישית האם בעלי הפרעה אישיות סכיזואידית סובלים מפרנואידיות? אם לא אז לדעתי אני נמצא במצב של הפרעת אישיות פרנואידית אם מישהו סובל מהפרעת אישיות ומעוניין בטיפול פסיכותרפי ,האם עדיף שזה יהיה עם טיפול תרופתי או שזה לא משנה זה יהיה באותו השפעה?
קשה לדעת למה שניהם התכוונו בלי לקרוא את החומר אבל באופן עקרוני מצב פסיכוטי לא מתפתח ברגע אחד וגם המעבר מראיה נכונה של המציאות לעיוות של המציאות הוא לא חד אלא יש מצבי ביניים. גם היציאה ממצב פסיכוטי לא מתרחשת ברגע אחד, בדרך כלל יש ירידה בעצמה של התחושות והמחשבות, הטלת ספק במחשבות, פחות עיסוק במחשבות השווא. הרבה אנשים ממשיכים לחשוב את המחשבות שהיו להם במצב פסיכוטי במשך שנים, אבל כבר לא עסוקים בהן ולפעמים לא משוכנעים שהן נכונות. כך שלהבדיל בין מצב פרה-פסיכוטי למצב פסיכוטי כרוני יכול להיות קשה אם לא יודעים את כל ההיסטוריה הרפואית באופן מדויק. אין הוכחה שתרופות מן הדור השני יעילות יותר מתרופות מהדור הראשון, מחקרים שניסו למצוא הבדל בין התרופות (מדור ראשון ושני גם יחד) מצאו הבדלים קטנים. התרופה היחידה שהיתה משמעותית יותר יעילה משאר התרופות היא לפונקס. בנוסף ההשפעה על כל אדם היא אישית ותרופה שעוזרת לאדם אחד לא בהכרח תעזור למישהו אחר ולהיפך. ההבדל העיקרי בין הדורות היא בתופעות הלוואי, תרופות מן הדור הראשון שהם חוסמות של הרצפטור לדופמין גורמות בעיקר לתופעות לוואי של נוקשות שרירים, רעד וכו'. תרופות מן הדור השני שחוסמות את הרצפטורים לדופמין ולסרוטונין גורמות בעיקר לשינויים מטבולים כמו עליה ברמת סוכר בצום, עליה במשקל, שינויים בשומנים בדם וכו'. מה שמאפיין הפרעת אישיות סכיזואידית בעיקר היא תבנית התנהגות מתמשכת של נסיגה חברתית. חוסר נוחות באינטראקציות חברתיות, מופנמות, אפקט מצומצם. פרנואידיות אינה אופיינית. ההמלצה על טיפול היא אישית ותלויה בהרבה גורמים, טיפול תרופתי יכול לעזור לטיפול בשיחות ולפעמים אפשר לטפל בשיחות בלי תרופות.