סכיזופרן שמסרב להכיר בבעיה

אפשר לכפות טיפול פסיכיאטרי על אדם רק אם כתוצאה ממחלה כושר השיפוט שלו פגוע והוא מסכן את עצמו או את סביבתו. אם אדם מדבר על אובדנות יתכן והוא בסכנה. הסיכון לא חייב להיות מיידי, אם אדם מתוך מחלה לא לוקח תרופות לסוכרת הוא מסכן את עצמו באופן לא מיידי, אם הוא אינו מסוגל לדאוג לצרכיו הבסיסיים, אם הוא גורם לסבל נפשי חמור לזולת או לנזק חמור לרכוש. הוראה לבדיקה פסיכיאטרית כפויה או לאשפוז כפוי מוציא הפסיכיאטר המחוזי. הפסיכיאטר המחוזי מקבל פניות מקרובי משפחה ומברר את המצב עם הגורמים המטפלים, הוא לא יוציא הוראה ללא בדיקה של מטפל. מטפל יכול להיות פסיכיאטר, עובד סוציאלי, רופא משפחה, פסיכולוג, כלומר מי שיכול להעריך את המצב הנפשי. אם אין סכנה אפשר לנסות לשלוח אנשים שהוא סומך עליהם, קרובי משפחה, חברים או רופא משפחה שידברו איתו על מה שהוא יכול להפיק מטיפול פסיכיאטרי, לדוגמא הקלה על חרדה או קשיים בשינה.