הכחשה

שלום, אמא שלי חלתה בשנה האחרונה, את הסימנים למחלה התחלתי לראות כבר לפני כמה שנים עם מעשים קטנים שלה ודעות לא הגיוניות (כגון לחפש בה מחלות לא קיימות ולדבר עם אלוהים). בתקופה האחרונה המצב שלה החמיר, היא חיה בתחושת רדיפה, חששות שמישהו רוצה לפגוע בה. לא עובדת ,לא רוצה לעבוד, לא מוכנה לעבור טיפול, חיה בהכחשה מוחלטת. טוענת שבריאה ולא מוכנה להקשיב לאף אחד. הוצאתי מרופא משפחה הוראת בדיקה, נלקחה לבית חולים, הרופא אמר שבגלל שלא מהווה סכנה לעצמה ולציבור לא יכול לאשפז אותה. נתן לה פרפנאן שנטלה בדיוק חודש ואז הפסיקה ולא מעוניינת יותר. איך אני יכולה לעזור לה? בכוח לא רוצים לאשפז אותה, היא עצמה מכחישה את המחלה ולא רוצה לטפל, ובמקביל היא חיה עם המחשבות שלה שעושות לה רק רע, בגללן היא גם פועלת לא נכון, לא עובדת (כי מפחדת) נכנסת לחובות. אני כבר אבדתי תקוות, מרגישה שאיבדתי את אימא ואין מה לעשות... אף אחד במערכת הבריאות לא מוכן לעזור, ממש התייאשתי כבר. מה עושים???? לאן אני יכולה לפנות כדי לקבל עזרה?

אני כל כך מבינה אותך, עברתי את זה עם אמא שלי. למזלי הצלחתי לשכנע אותה ללכת לפסיכיאטר פרטי שהתחבב עליה והיא הסכימה להקשיב לו ולהתחיל ליטול תרופות. מידי פעם היא מפסיקה לקחת ואז היא שוב יורדת מהפסים. שוב לוקחים אותה לרופא ושוב היא חוזרתלעצמה לאט לאט. יש לציין שהיא לא רוצה ללכת על בסיס קבוע אבל כשהיא במצב קשה, מצליחים לשכנע אותה ללכת אליו. למזלה אני חיה איתה (מצריך הקרבה מצידי,) כך שאני מקפידה כל ערב לתת לה את התרופות. היו תקופות שהיתה לוקחת לבד אבל מאז שהפסיקה אני כבר לא סומכת עליה ואני מכריחה אותה לקחת לידי. לאחרונה החלה לעשות בעיות ואני פשוט לא מוותרת לה ומכריחה אותה לקחת. אם היא תהיה מאוזנת את תראי שאמא שלך לאט לאט חוזרת לעצמה. חשוב לקחת לטיפול ולא לוותר ולוודא שהיא לוקחת את התרופות.היא פשוט אדם אחר עם התרופות זה עניין של ניסוי טעייה עם המינונים, הרופא מתחיל לתת כמות ומציע לעלות לאט לאט עד שרואה איזון לכן בהתחלה חשוב להיות בקשר רציף עם הרופא. אל תתיאשי. היתה תקופה שחשבנו שלאמא שלי יש אלצהיימר מרוב שהיתה אאוט (המינון היה גבוה מידי והיא ישנה כל הזמן והיתה מבולבלת,) אחרי שהורדתי קצת את המינון היא חזרה לעצמה. תנסי לדבר על ליבה ללכת לרופא פרטי (יכול להיות שהיא חוששת מתיוג ע"י קופ"ח). אל תנסי לשכנע אותה שהיא טועה, זה פשוט לא עוזר, אל תתווכחי איתה, פשוט תקשיבי ותגידי לה שמצאת מישהו שאת חושבת שיכול לעזור לכן. בהצלחה, זה לא פשוט אבל יש דרך להתמודד

היי, לצערי אנחנו כבר לא גרות ביחד, והיא לא מוכנה ללכת לשום רופא, היא בקושי מכניסה אותי לבית שלה כשאני מגיעה לבקר. היא חושבת שאני יכולה לפגוע בה ולכן לא שומרת איתי על קשר, ככה שנראה לי שזה כבר אבוד, אפשר לטפל בזה רק באשפוז בכוח, אבל אין דרך לעשות את זה במצב נוכחי.